לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

orenjada


.....................


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2011

הישרדות, עונה 22, פרק 11 - ביקורת


דלטון רוס מאתר EW סיכם את המצב של מאט באי הרדמפשן אחרי התוכנית של שבוע שעבר הכי פשוט: "אם היה אלוהים בעולם והוא היה חושב לעזור לבני האדם הוא בטוח לא היה מתעסק בקטנות כמו לתמוך במתמודד בתוכנית ריאליטי של בן אדם אחד עם משבר אמונה, פשוט סדר העדיפויות שלו אמור להיראות אחרת". מה השתנה מסוף הפרק שעבר לפרק הנוכחי? - פשוט כלום - מאט ממשיך לאכול סרט בלי סיבה, רוצה ללכת הביתה, בטוח שמה שאלוהים מצפה ממנו לעשות זו המשימה היחידה שלו על פני היקום בו הוא המרכז שלו, בטוח שהוא יילך הביתה כשהוא יסיים לעשות את מה שלעזאזל רוצה ממנו היושב במרומים, הוא באמת חושב שכשמבקשים ממנו לזרוק דיסקוס על פני שולחן ולהעיף את ג'ולי כמה שיותר רחוק מהמשחק זה מה שאלוהים רוצה ממנו שיקרה, או שהוא יחזור למשחק אחרי עוד כמה פרקי הדחה, יצליח איכשהוא להסתנן למועצה האחרונה ועוד יקבל קולות לניצחון בגלל שכולם ירחמו עליו ולא ירצו לראות את רוב לוקח את הכסף (כאשר מפרק לפרק מתקרב לזה במקפצות בהן אף אחד לא באמת מנסה לסובב פנים ולהעיף לו את הצורה בפעם הרביעית בפחות מעשור?)? זה מה שאלוהים רוצה? באמת? יש הבדל מאוד פשוט בין הדת היהודית לנוצרית, קוראים לזה נקודת יחס, בשניהם בני האדם תולים אמונתם בכוח עליון שיכווןן אותם בכל פסיק ונקודה בה הם טורחים לתפקד ביום יום אבל מכאן ועד להגיע לשיגעון גדלות בו אלוהים רוצה שתהיה המתמודד הכי נאיבי בהישרדות (אם לא בתוכניות ריאליטי) אי פעם רק כדי להצביע על נקודת הארה מסויימת בחיים שלך - זה כבר אבסורד.

 

היה צפוי שג'ולי תעוף הביתה למרות שמאט כביכול ויתר אבל "נותן" לאלוהים להחזיק אותו, היה צפוי גם לראות את השאריות של שבט זאפטרה מתפתלים כל הדרך לאי המתים. אבל לא יכלתי שלא לתהות מה לעזאזל גורם למתמודדי שבט רוב (או מאוריניו - השם המטומטם ביותר אם לא ה..) לחשוב שאם הם כולה שישה אז כולם יגיעו לגמר עם רוב, כי "רוב הוא המלך, הוא שיחק את המשחק הזה פעם ואנחנו פשוט נתלים עליו כי הוא יודע מה הוא עושה" - את פיליפ אי אפשר להאשים כי הוא דפוק על כל הראש, הוא פועל על פי רגש מיידי ולא יכול לדחות סיפוקים ובמידה מסויימת הוא יותר גרוע מילד - את אנדראה אי אפשר להאשים כי אחרי שהיא קטמה את החבר היחיד שלה במשחק פעם שנייה מרגישה כמו הכלבה של השכבה אז יש לה משבר אמונה - גם את אשלי ונטלי (ככה קוראים להן?) גם אי אפשר להאשים כי הן רק מחכות שמישהו ימלא דיו בעט שכותב צ'ק של מיליון דולר כי לשבת על הגדר ולא לעשות כלום במשחק הזה (אלא פשוט להיצמד לתחת של משחק שמובל על ידי אג'נדה אחת ברורה) יביא להן ממון - ומה עם גרנט - עוד איש מבולבל שבחיים או בעונה נורמלית לא אמור להרוויח כסף על חוסר באסטרטגיה אלא רק כביכול בגלל איום פיזי - זה לא משאיר הרבה אופציות, רוב שולט בשבט ללא עוררין כאשר השאר יותר מדי אימפוטנטים לעשות משהו דרסטי כמו להעיף אותו ולקדם את הסיכוי של מי מהם אלפי מונים לקחת את העונה - כי הם מפחדים אז הם מעדיפים לשבת רגל על רגל, המזל שלהם ושל הצופים בבית שלהפקה נמאס לראות את השבט של רוב חותך את מי שלא איתם אחד אחרי השני בלי יותר מדי אסטרטגיה אז הם נקטו במצב חדש שאפשר להגדיר אותו כ"המצאת המאה - הדחה, אחריה במועצה משימת חסינות נוספת ואז עוד הדחה בלי תכנון מוקדם", ככה שהשריפת זמן בדרך לסוף העונה לא יכולה להיגרר יותר - החל מהפרק הבא אפשר להתחיל להתפלפ כי ברירה כבר ממש אין שם, גם לא רדמפשן.

נכתב על ידי , 28/4/2011 21:30   בקטגוריות SURVIVOR, טלויזיה, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 44

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

99,196
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משוגעים , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לorenjada אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על orenjada ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)