ילד מניאק בעט בכדור ושבר לי שלושה תריסים בחלון, אני גר בקומת קרקע ככה שכל פעם שילדי השכונה מחליטים לשחק כדורגל לרוב המזגן שלי סופג את כל החבטות, אז אני מבליג, שם מוזיקה באייפוד וסותם את הפה, אני הייתי ילד יותר מעצבן. כדי לא לצאת צבוע מול אנשים קטנים שגילם פחות מחצי משלי לא בא לי להעיף אותם, כל עוד מישהו לא יפתח לי את החלון, יכניס את הראש שלו ויגיד לי "מה המצב?" אני יכול להשלים עם רוע הגזירה שמינימום שכר דירה יכול לקנות לי, זה עדיף על אוהל.
תמיד שנאתי את האנשים הזקנים שהיו צורחים עליי מהחלון לא לעשות רעש בין שתיים לארבע, הייתי עושה להם דווקא, פחות עם כדורגל ויותר עם לקחת רוגטקה ולכוון אבל זה כבר סרט אחר, חוק ההתיישנות חופשי תופס על 20 שנה פלוס. בכל מקרה, לענייננו, ילד מניאק שבר לי את התריסים, שמתי ציפית של כרית כדי לכסות על האשנבים החסרים, אני מרגיש עני פתאום, שנייה אחרי שאחד התריסים השבורים עף לי על החלון דפקתי צרחה של "הלווווווו" וקמתי מהמחשב, הספקתי לשמוע שני זוגות רגליים נותנות ספרינט, קול צחוק ומישהו מהם צועק תוך כדי ריצה "מצטער...". ניסיתי להגיד לו "אתה לא חייב לברוח" אבל אני לא חושב שמישהו באמת שמע אותי או באמת התייחס. באותו ערב ראיתי את אחד הילדים משחק שוב כדורגל, אמרתי לו שלום והצגתי את עצמי כבן אדם היחיד בתל אביב בלי חלון (וזה התקדמות מלגור בדירת מרתף, אני עכשיו קרקע), הוא הסתכל עליי כאילו הוא ידע מה אני רוצה שהוא יעשה אבל שתק. אז שאלתי אותו מה הסיכוי שהוא מתקן לי את התריסים כי לא נעים לי שאנשים ידעו שהכיסא שלי זה פינת כביסה והכמות לכלוך שיש לי על השולחן בסלון זה לא באמת סטנדט, הוא שתק ואמר לי "אין בעיה, אחרי בית ספר אני מגיע ואני אתקן לך ת'חלון", אני עדיין ממתין, עבר כמעט שבוע, יכול להיות שהילד המניאק התכוון למתי שהוא יסיים סופית תיכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
