זה התחיל בחיקוי של צביקה הדר מחקה את עצמו: "כל רבע שעה תוצאות, כל רבע שעה הצבעות" - כבר מההתחלה היה אפשר לרחרח את ההתבשמות שלו מכך שכל רבע שעה ההפקה תכניס ממון רב לכיסיה, שכל רבע שעה מתמודד יחטוף כאפה כי 'הוא לא טוב מספיק' ועל הדרך אם אפשר להרוויח אז שהעם יבורך.
זה התדרדר עם אורטל אדרי מתעצבנת שהיא צריכה לעמוד ראש בראש מול אסף ונדב, כי התחרות מבחינתה כבר סגורה והדרך שלה להסתנן לשלבים הבאים היא לחלוף מתחת לראדאר, ובדיוק המצב הזה טורפד על ההתחלה. זה שהיא עשתה ביצוע מרושע ולא ממש רלוונטי לא היווה ממש משקל לשיר כל כך מחורבן, במיוחד שהצרחות שלה לא באו בדיוק במקום, בביצועים אחרים שלה היא הייתה יותר טובה, ואז מולה עלו הצמד שחושב שהתחרות כבר שלו מההתחלה, לא ברור אם הם עושים פוזות למצלמה או שבאמת הם מתנהגים ככה באופן קבוע, אבל ההתנהלות שלהם בחיי היום יום לא ממש מעניינת אף אחד, זו לא תוכנית מוקומנטרית, כולה ריאליטי. ואז עשו עוד בלדה ישראלית ביזארית שהסריחה מלעשות עיניים לקטינות בקהל, זה כבר מתחיל לעצבן השירה ההמפטידמפטית הזו, דווקא בתוכנית האחרונה הם עשו סוג של פוגו ואז עוד פעם חטאו באחורה פנה בתוכנית של אתמול, WTF? טרום התוצאות הראשוניות היה קל להקשיב לצביקה הדר מתפעל מהסמחטיף שלו ועל הדרך מייחצן את ריטה (עוד בחירה בלאי בזמרת דור ז'), השופטים בחלקם קטלו את אדרי בסיפתח והקיאו על הצמד בהמשך, שניהם היו גרועים והמתייוונת עברה את שלב א'.
זה המשיך להתדרדר עם היכרות עם המשפחה של רמתי ואז דוח לשיר של אוהד חיטמן, שיר יפה אך בלי קול עצבני ובלי נשמה, יותר כמו ערב שהוא בחר להעביר בלי להבעיר יותר מדי. הוא לא פתח, וישקר מי שיוכיח אחרת. אני אפילו לא אחמיא לו בחביב, יותר כמו טברנה קריוקית לעוסה, ציפיתי למשהו אחר, הוא מתדרדר, לפחות נכון לאתמול. אחרי זה קצת להביע סימפטיה לנפגעי הקסאמים בשדרות ועל הדרך לראות קצת בנייני מועצה, משרד הקליטה מבסוט על עצמו. חגית יאסו עושה שיר של נתן אלתרמן ומתחילה לסלול את הדרך בתחרות שהייתה שלה מההתחלה, בערך, אם היא לא תלך לאיבוד בתוכניות הקרובות היא עוד עלולה להגיע כמה שיותר רחוק. את האמת השיר עצמו עצבן אותי, אני מכיר את השיר הזה וכל הביצועי קריוקי שעשו לו, גם במסגרת התוכנית הזו וגם מחוצה לה. יאסו לא השקיעה יותר מדי, אבל היא ידעה שיהיה לה קל, לא ידוע איך אבל היא ידעה. ניצני הכריז על הגמר שלו וכל הקהל מחמם כי הוא רוצה לראות דם. הקירח בשולחן השופטים מבסוט על עצמו, רמתי עף לסבב ב'.
הערב פתח אג'נדה מוזיקלית של "לא" להתרכז בסיפורים אישיים, רק בקליפ הפותח סוף סוף הבנתי שהתוכנית של הערב מביאה ביצועים שההורים של המתמודדים מכוונים אליהם, אז הושיבו את רון ויינרייך על פסנתר שחור כנף, קצת הקשבה לחריכות קולו ומיני זיופים (אבל עם רגש, את זה היה קל לקרוא), ביצוע רע אבל מלא בכוונה. ואז ישר לאילת, בניגוד למה שחשבתי במיני מדינת השמש היהודית לא כולם שזופים, חלקם בכלל דוחפים את הילד שלהם לתוכניות ריאליטי (כי זו הדרך היחידה להצליח בעולם, ממש) וקוטלים את הילד אם הוא עלול לא לעבור אודישן. ילד אופרה נוי דנן בחר שיר יפה, מזה אי אפשר להתחמק, מאוד אהבתי את המנגינה התזמורתית שנתנו לו, הבעיה הייתה שבכל השירים שלו הוא נשמע כמו עצמו מהתוכנית הקודמת, אבל לעומת העבר דווקא אתמול הוא נראה פחות סובל מהסטטוס שלו בתחרות, סוג של בשר תותחים שמסרב לחתוך, כמעט כמו ילד בגיבוש שגם אם קשה לו ממשיך לסחוב כי הוא יודע שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר. שניהם לא נתנו ביצוע אידיאלי, שרו מהלב אבל לא מצמרר בשיט. במקום ששניהם יעזבו את התחרות לתמיד רון זכה מן ההפקר ונוי עבר לעוד שואו מתמשך בערב מלא בחרטה שראיתי.
שלב א' של הערב הסתיים בנסיעה לחולון, בבחירה של שיר של מאיה בוסקילה (%@$%$@$%%!!!) על ידי תמר יהלומי, שיר נוראי והביצועי היה לא טוב, כמעט רציתי לנטוש אותו באמצע, הדבר הכי טוב בו היה הגיטרות. היא יכולה לשיר גדול והיא יכולה לשיר קטן, אבל היא לא הצליחה לשלב בין שניהם, ועוד עם שיר כזה שנמתח כמו מסטיק אפילו ששתי דקות כביכול נחשבות לקצת זמן. ואז לראות את ההורים של דוד לביא מתלוננים על המצבאליטי שהם נפלו עליו בגלל שהילד רק רוצה לשיר (או בגלל שהוא מתחבר לעולם חילוני אליו הם לא שייכים), אבל דוד הרגיע את אבא כי הוא בחר על שיר שמדבר על חזרה בתשובה, לפחות זה לא עוד שיר של אודי דוידי או משהו יותר גרוע בסגנון 'והיא שעמדה'. אני חייב לתת לו קרדיט, השיר יפה, השירה טובה, הצמרמורת קיימת, הנכונות מתפשטת, הביצוע הכי טוב של הערב שסגר את החלק הראשון שלו, אין פלא שהוא עבר ויהלומי נפלה, לא הייתה שום תחרות, סוף סוף הקהל הזיז את הידיים בקצב של המוזיקה בביצוע אחד נכון.
שלב ב' התחיל דווקא בציפייה שכל ה'מפסידים' יעשו עוד שואו אחד אחרון ואולי סוף סוף נוי דנן יילך הביתה, במקום קשת נתנה הסכמה שאפשר יהיה לעשות עוד קצת כסף ושניים יעלו לעוד ביצוע ושניים יזכו מההפקר. ת'כלס לא פייר, אבל אין במי להילחם, זה כמו לירוק על תחנות רוח שזזות מהר מדי, אף אחד לא באמת מתייחס למקטרגים, מקסימום קצת משועשע, לא יותר. על הדרך צביקה הדר מייחצן את העונה הבאה, כי אולי היא תהיה האחרונה (הגיע הזמן???). ואז נוי דנן עבר רק כדי לעוף בהמשך הדרך, הצטרף אליו גם רמתי. הסוציומטרי מוכיח שאם אתם שרים לקטינות בקהל או בוחרים שירים של מאיה בוסקילה אז אף אחד לא באמת סופר אתכם. תמר עלתה עם ביצוע ב' שלה כתפילה לאלוהים, כי מה שעבד לדוד אמור לעבוד לה, אבל שרית חדד, עוד פעם בחירה בלאי ושיר נגרר, כאילו כבר לא היה כוח כשהיא הרגישה שהערב מגיע לסיום בקרוב. אפילו שהיא דפקה וואחד צרחה בסיום. היא אולי עזבה אתמול אבל לפחות מבין הבלאי שיש בגלגל הצלה היא עדיין נחשבת ליותר טובה, ככה שהיא אמורה לחזור, אבל אי אפשר לדעת, אולי מי שזה לא יהיה יבחר את ציפי שביט על פניה (מלי שלום). אל מולה עמדו הצמד ובחרו שיר מהז'אנר שהם אוהבים לבחור, אחד כזה שלא כולם מכירים ומי שמכיר מנסה להבין למה התכוון המשורר. לשניהם אין קול יפה אבל הם נותנים שואו, ומציגים, וואחד הצגה הם מציגים, זה לרוב מה שקונה את הקשישים שמצביעים עם מכשירי שמיעה באוזן, כי הם רואים את התוכנית, ואולי - רק אולי - פחות שומעים אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
