מני מת לפני כמה שנים, הוא היה חבר של אבא ככה שלא הכרתי אותו יותר מדי טוב. היה לו סרטן במעי הגס ומשרד הבריאות לא נתן לו תרופות שאולי היו יכולות לסייע לו בימיו האחרונים, מחיר תרופה ממוצעת עמד על כמה אלפי שקלים ומני היה אדם שכיר ממוצע במשק, ככה שלהרשות לעצמו לרכוש יותר מתרופה אחת פעם ב... לא היה ריאלי. מני היה איש טוב, כמו כל אזרחי המדינה בעצם, הוא לא חטא, הוא היה אב ואיש משפחה, הוא עבד הרבה מאוד שנים וחיכה (ככה"נ) להגיע לפנסיה ולראות את הילדים שלו מביאם לו נכדים. ואז הוא חלה, קופת החולים המקומית באיזור מגוריו רצתה לעזור אך ידיה היו כבולות, לא בגלל ששר הבריאות דאז וצוות סל התרופות לא רצו לעזור לו, יותר בגלל שסל התרופות הממשלתי שמסובסד על ידי התקציב השנתי במשק לא יכל היה להרשות לעצמו לאשר תרופות מצילות חיים לכל החולים במשק, רק לחלקם. מני נפל בין הפטיש לסדן, למי שיש סרטן מסוג אחד קיבל תרופה בסבסוד ממשלתי ולמי שיש סרטן מסוג אחר לא קיבל תרופה. מדינת ישראל עשתה (ועדיין עושה) הבחנה בין סוגי מחלות במשק, לא משנה מי מהן יותר חמורה או קטלנית, לא משנה למי יש יותר או פחות זמן לנשום/לחיות/לגדול, חלק מאזרחי המדינה מקבלים עזרה וחלק צריכים להצמיד כרית לבטן ולחכות למלאך המוות שיהרגם במהרה או לאלוהים שיצילם באיטיות.
כשאבא סיפר לי את הסיפור של מני כעסתי, הייתי סטודנט שלב א' בעיתונות והחלטתי לנסות לעזור בדרך היחידה שאני מכיר - לכתוב על זה. אבא הציע שאני אלך לסגן ראש עיריית רעננה, עוזי כהן, אמרו שהוא יכול אולי לעזור. טלפון אחד, פגישה אחת, ואיש נמוך לובש כיפה אחת ביום שישי בבוקר מסמן לי באצבעו הרחבה לבוא ולשבת לצידו. ניגשתי, ליבי רעם, לא תכננת מה להגיד, רק ידעתי שכל מילה שתצא לי מהפה אולי תגרום למישהו שמקורב לצלחת לגרום למשרת הבריאות דאז לעשות מעשה ולהפסיק להבחין בין מוות פוטנציאלי אחד לאחר. עוזי הבטיח לברר עניינים ושהוא יהיה איתי בקשר, עברה חצי שנה ומני מת, עוזי הלך תקופה מסוימת אחרי. המקרה אירע בערך ב-2004, אנחנו ב-2011, יותר מדי לא השתנה. המתים מתים ורק חלקם מקבלים סבסוד ממשרד הבריאות לתרופות שעולות אלפי שקלים, כל השאר צריכים לקחת משכנתא נוספת על הבית כדי לגרור את עצמם בקושי רב מהמיטה כל יום בבוקר, וגם לא כדי להציל את עצמם, אלא רק כדי להעביר את הימים האחרונים שלהם בכבוד עצמי ולהיפרד מהמשפחה כמו שצריך.
זה הרי ברור שמשהו חייב להשתנות, משרד הבריאות מושיב על כס המלכות ועדת תקציב מוקטן ביותר כדי לעזור לאנשים חולים, את העבודה שלו הוא עושה כשהוא עוזר לחלק מחולי מדינת ישראל לנשום בשקט אבל על הדרך צריך לברור בין סרטן אחד למשנהו כי אי אפשר לעזור למדינת כל אזרחיה, רק לחלקם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
