להיות מטומטם זה לדעת שאתה עושה טעויות ועדיין לא לתקן את עצמך, לא לפני ולא בדיעבד, כי זה יותר קל לצאת טיפש מאשר לצאת חכם. יותר קל לדעת שאתה נכנס לתוך ביצה טובענית שאתה רק יורה לעצמך כדור ברגל וטובע עוד יותר ועדיין להתבאס על עצמך כשדברים לא מסתדרים מלכתחילה.
להיות מטומטם זה להזמין לצאת בחורה שהייתה מאוהבת בך בעבר, שחתכת ממנה בגלל מישהי אחרת, שהמישהי האחרת הייתה כלבה אליך, ואז כמה שנים אחרי לנסות שוב עם המקורית שחתכת, כי אתה מטומטם, אז אתה לא חושב.
להיות מטומטם זה לעזוב לימודי תואר של האוניברסיטה הפתוחה באמצע, לעשות הפסקה לכמה שנים טובות, ואז כשאתה סוף סוף אוזר כוחות נפשיים להתמודד עם תואר בשנית לקלל את הרגע כי אתה מודע שעבר כמעט עשור מרגע שהתחלת ללמוד ועד הרגע שאתה מתעתד לסיים.
להיות מטומטם זה לקרוא כתבה על החלטת הכנסת להוריד את מחירי הביטוח של הקטנועים (סוף סוף), להתקשר לחברה בה אתה מבוטח, להבין שהצעת המחיר עדיין לא מעודכנת להחלטות הממשלה החדשות, ועדיין לתת כרטיס אשראי ולשלם יותר, בעיקר כי הפקיד שעונה לך לטלפון אומר לך שהחזרים רטרואקטיבים לא יהיו פה כי הם בעצמם ממתינים לאישור סופי על ההנחות החדשות, מה שאומר שככה או ככה נדפקת כי הביטוח עומד להסתיים ואם לא תבטח עכשיו אז תשלם כל כך הרבה יותר אחר כך.
להיות מטומטם זה להישאר בעבודה מסוימת שאתה מסתכל עליה כברירת מחדל (נוכחית או לא נוכחית זה לא העניין), להצטיין בה, לראות שנותנים לך יותר כסף משנה לשנה ועדיין לכעוס על עצמך וללכת להרוויח הרבה פחות כי לדאוג לנשמה יותר חשוב מכל תלוש משכורת.
להיות מטומטם זה בעיקר "להכניס ראש בריא למיטה חולה" ואחר כך לקלל את הרגע שלברוח זה הרבה יותר קשה, כי אתה מטומטם - אז אין מה להאשים אותך.
להיות מטומטם זה להגיד משהו אחד ואז לסתור את עצמך כמה שניות אחרי, ואז כשמישהו בא ואומר לך "אבל אמרת ש.." להגיד לו "תוכיח, הקלטת אותי?".
להיות מטומטם זה לא לנקות את הבית במשך תקופה ואז כשהמקקים מתחילים להגיח והעכבישים מתחילים לטוות קוריהם להגיד - ראבאק, בשביל מה זה טוב? - ועדיין לא לשלם 40 שקל לשעה למנקה בתירוץ של "אני לא משלם על דברים שאני יכול לעשות לבד ושמגיעים בחינם".
להיות מטומטם זה לראות שיש לך ניתוקים באינטרנט, להתקשר ולהזמין טכנאי לתאריך הקרוב ביותר, ויום לפני שהמועד מגיע לראות שהאינטרנט מסתדר אז לבטל את הטכנאי, ואז - כמה ימים אחרי - לגלות שהתקלה חזרה על עצמה ואתה צריך להמתין עוד כמה ימים שוב. להיות יותר מטומטם זה לחזור על אותה סיטואציה שוב.
להיות מטומטם זה לפרסם פוסטים שאיכשהו מצליחים באינטרנט, ואז דקה אחרי שמתחילות מאסה של תגובות או מאסה של כניסות להצטער שפרסמת כי אין לך כוח להגיב לכולם, ועוד יותר גרוע, אין לך כוח גם לקרוא למה הם מתכוונים, לראות איך חלק מהאנשים מקללים אותך וחלק מחמיאים לך, ואתה יודע שלהתחמק אתה לא יכול, ואם תמחק את הפוסט אז עוד יותר יצאת טמבל, אפילו קצת אדם קטן.
להיות מטומטם זה לרצות לעבוד בכתיבה, למצוא עבודה אחת בה אתה קורא עיתונים ועבודה נוספת בה אתה כותב תקצירים לספרים, ועדיין לקלל את עצמך שזה לעבוד ליד ולא בדיוק למה שהתכוונת, כי זה אירוני מה שקורה פה, יותר מדי אירוני.
להיות מטומטם זה לרשום פוסט שלם שמלא בהרבה טמטומים קטנים ואחר כך להתפלא שאנשים יגיבו לך "אתה לא מטומטם, אתה סתם טיפש" או "שחרר, אתה חופר" או "אין לך משהו יותר מעניין לרשום פה" או "שתוק כבר טמבל" או דברים יותר גרועים שרק יעלו לך חיוך. והכי גרוע - אתה מטומטם בזה שאתה מפרסם כזה דבר, למה אתם שואלים - התשובה היא המילה שחוזרת על עצמה לאורך כל הטקסט - 'מטומטם' כבר אמרנו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
