אף פעם לא התחברתי לטלנובלות, במיוחד לא ישראליות, ככה שאם ישאלו אותי מי השתתף ב'רמת אביב ג' אי שם בשנות ה-90 חוץ מיעל בר זוהר לא יהיה לי שום שם לזרוק. להגיד שזלזלתי ביכולת תסריטאות ישראלית אי אפשר להגיד, גם לא שאנשים שרואים את זה סתם שורפים את זמנם לריק כי התמכרות לטלוויזיה זה בעיה של מינימום 50% מאוכלוסיית העולם, אז אולי יש דברים שאי אפשר להגיד. במהלך סוף השבוע שעבר פתחתי יוטיוב, סתם עברתי בין קליפים של חקיינים מפגרים כאלה ואחרים ואז בצד העין צצה לי הכותרת 'עספור – פרק ראשון', חצי דקה אחרי זה כבר פתחתי גוגל ומצאתי לי ממלכה שלמה של 50 פרקים שרק מהווים עונה ראשונה של סדרה שחטפה הרבה ריקושטים, עוררה המון רעש, קיבלה טונה של התייחסויות בתקשורת והצליחה להכניס יותר מדי כסף להפקה שלה. ובמה מדובר – בעלילה שמדברת על בחור בשם מוטי שסבא שלו הוריש לו שטח בירושלים עם חוב של 750,000 ₪ שעליו לסגור בתור חודש או שהשטח עובר לרשות העירייה. ומוטי, שוטף גופות במקצועו, מתייעץ עם חבריו ועל הדרך מחליטים לעשות את הדבר היחיד שהם יכולים לעשות – להתחיל לעשות כסף, וכל האמצעים כשרים.
העלילה חוטאת לפעמים בחוסר חיבור לעצמה, היא מתבלבלת ומתברברת בניסיונות לתת תשובות ברורות לדברים שלא צריכים לתת להם תשובה, המשחק שם לא תמיד אמיתי, התסריט לא תמיד ברור, השחקנים שם לא תמיד מתאימים את הפרסונה שלהם לדמות שניסו לבנות להם והאווירה הכללית של הסטלנות לייט בשילוב עם חיי פשע לא תמיד הולך יד ביד. אבל מה, לא התפלאתי על עצמי שהתמכרתי לסדרה הזו, פרק אחרי פרק אחרי פרק, 50 פרקים בפחות משבוע. פרק נגמר ופרק בא, קליפ האנגרים שלא ברורה לאדם הצופה בהם התשובה שבאה מייד ונותנת לעצמה מענה, עונה שנייה של עספור עולה בעוד חודש-חודשיים וגורמת לי להצטער אישית על כך שהיא לא תעלה במכה ככה שגם אותה יהיה ניתן להרביץ בשבוע. כי ככה זה כשנזכרים לראות עלילה שלמה יותר משנה אחרי שרבים מהמדינה ראו אותה בעבר.
יש בעספור קסם, אי אפשר להגיד שלא, מוטי פוגש את שיר בהודו, נוטש אותה לאנחות אחרי שסבא שלו נפטר, חוזר לחווה שהורישו לו, מגלה שיש עליה חוב, בינתיים בעלילת משנה עמית (עובד בחברת ביטוח של אבא שלו) יוצא עם שיר כבר שנתיים (ומכיר אותה מגיל אפס), מגלה שיש חווה בירושלים שהעירייה עומדת להפשיר, לוקח את שיר לנסיעה קצרה לחווה, היא פוגשת את מוטי, זיק ישן חדש נוצר, מלחמה חדשה של דווקא נוצרת ועל זה מבוססת כל העלילה, על מלחמה חסרת פשרות להשיג בפחות מחודש 750 אלף שקל תוך כדי נסיעה קצרה לגיהנום וחזרה תוך כדי התבוססות עם עולם שלם מלא בפשע ומצד שני בן אדם שאיבד את האהבה שלו ורוצה לנקום מתוך דווקא, ככה שכל התבוססות של מוטי וחבר מרעיו עם תןכנית כזו או אחרת לעשות כמה שקלים מטורפדת על אוטומט על ידי איש קטן וממורמר ש"היה שם קודם". מזכיר יותר מדי סיפורי רומיאו ויוליה אחרים, אבל זה זניח.
בעת כתיבת השורות האלה אני תוהה לעצמי אם באמת כדאי להודות שראיתי את הבולשיט הזה ועוד אני ממליץ עליו כמשהו 'איכותי' יחסית, מצד שני אם על חרא אחר אני ממליץ עדיף לא לצאת צבוע, בסופו של דבר ישבתי וחרשתי על הפרקים של הסדרה הזו כאילו אין מחר, ועוד יותר גרוע, אני בליינד חותם שאני הולך לראות גם את העונה הבאה ומה שעוד יגיח בעתיד, בסך הכול מדובר בסדרה לא מתוחכמת יותר מדי, לא מרתקת יותר מדי, אבל יש בה משהו שעוד לא ראיתי, סגנון אחר שאני עוד צריך להתרגל אליו והתאהבתי בו תוך 30 שניות לתוך הפרק הראשון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
