בדיוק בעוד שנה מהיום העולם הולך למות, ככה הודיעו בני המאיה בנבואות השמימיות שלהם מלפני הרבה מאוד שנים (או ככה לפחות YNET החליט לפתוח את חדשות הבוקר), אז לכבוד ההכרזה על השנה האחרונה בחיים החלטתי לצאת במחולות ולהכריז על מטלות חדשות בראשי שלא יתגשמו בחיים שכדאי לסיים לפני ה-22 לדצמבר 2012.
לימודים: בתור התחלה לסיים תואר ראשון, תואר שני, לטרוח לעשות פסיכומטרי, לשפר בגרויות (שוב פעם), לקחת קורס בספרדית, בצרפתית, בסינית, באיטלקית, במשחק, בשוודית ובאספרנטה. אולי גם בערבית כדי שיהיה אפשר להבין נאומים ביוטיוב של מנהיגים ערבים ולא לחכות לתרגום שלכו תדעו אם הוא אותנטי. להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית בחו"ל, לגרום להם לקבל אותי על בסיס מלגה ואז לחגוג בחיי קולג' כמו שחיי קולג' אמורים להיות, להיכשל בכל המקצועות בלי אפילו השקעה מינימלית ועדיין להיות מבסוט על המלגה שקיבלתי בחינם, אם זו שנה אחרונה בחיים אני לא באמת הולך להשקיע בלימודים.
אהבה: להתחתן, להתגרש, להתחתן שוב, להתגרש שוב, להתאלמן, להיות אבא לפחות פעם אחת, להיות נשוי במקביל לכמה נשים ועדיין להחזיק כמה בחורות מהצד ככה שנצליח למלא פעם אחת את ההגדרה המלאה של "לבגוד". לעודד את אשתי (אחת מהן, לא משנה מי) לשכב עם החבר הכי טוב שלי, לשבור לי את הלב, לקחת את הילד ולברוח איתו לחו"ל. להשתתף בסרט פורנו, לקוות שלא יעלו אותו לרשת ואז אחרי שיפורסם להתחמק מהטוקבקים המרושעים שיזהו שאני מי שאני. לעשות ניתוח להגדלת ביצים, לעשות הסרת שיער בתחת, לעשות קוקו מהשערות בבית שחי ולנקות איתם את הבית. לצאת לדייט עיוור עם עיוורת ואז לשקר לה שאני שמן. לצאת לדייט עם חירשת ואז לצעוק עליה במסעדה בלי שהיא תצליח לקרוא לי את השפתיים. לעשות אורגיה, לשכב עם בנות כל העדות ואז לתת להם ציונים בפנקס שחור קטן או בטוויטר ואז לקבל באהבה את כל קיטונות השנאה שיושלכו כלפיי. להרשות לאשתי לבגוד בי מהצד ואז לשלוח אחריה שוטר חרש שידווח לי על כל פסע ושעל שאוכל להשתמש בהם יופי אחר כך במסגרת בית דין רבני. למצוא אישה אחת נורמלית בחיים, להתאהב ולא לחתוך או שלא יחתכו ממני תוך גג מספר חודשים ספורים.
כסף: לבזבז את כל מה שיש בעובר ושב, לקחת הלוואות עצבניות בבנק שגם אם היו לי עוד מאה שנה לחיות אני בחיים לא אצליח להחזיר, לצאת למסע קניות מטורף, להתנהג כמו גביר לעניים, להתנהג כמו פילנטרופ לבני מעמד הביניים ולהיות כמו מלך לעשירים. להיות קוזאק, להיות מלך, להיות סר, להיות נסיך, בכלל להיות בן אצולה נשמע לי נהדר, גם סתם להיות נשוי לבת מלוכה נשמע לי קלאסי. לקנות בית עם גינה ובריכה, לקנות חלקת דשא ולקרוא לפארק על שמי, לקנות מקרר נורמלי שיש בו מקום לשים קופסא נורמלית לקוביות קרח ולא קטנטנה שכל פעם נגמרת צריך למלא את המים בה מחדש. לקנות ספות, לקנות מכונת כביסה כדי להפסיק ליפול על ההורים בכל סופשבוע, לקנות צעיף שלא יהיה לי קר על הקטנוע, לקנות קטנוע זה גם חשוב - עזבו קטנוע, בוא נתקדם לאופנוע, עדיפות ל-R1 1000 סמ"ק עצבני שאפשר יהיה לנסוע עם מוזיקה עצבנית באוזניים תוך כדי שהרוח תכה לי בפרצוף. הייתי על הדרך קונה גם את חברת הכבישים הלאומית ומסדר את כל הכבישים הבעייתיים שבגללם לא רק לי רועדות הביצים בכל פעם שאני עולה על כביש מהיר. הייתי קונה מכונית ומתקדם אחרי יותר מעשור שבו אני רוכב על דו גלגלי לרכב שאפשר לשבת בו ובניחותא לנהוג, אפילו הייתי נתקע בפקק פעם אחת, רק כדי להרגיש איך האחרים מקללים שהקטנועים עוברים אותם כל פעם מחדש. הייתי גם קונה שטח פרסום שהיה משדר סרטוני וידאו קצרים של משפחת סימפסון, סאותפארק, או אפילו רובוט צ'יקן, בעצם כל אנימציה תופסת, הפרסומות הרגילות מעלות לי את הסעיף. הייתי קונה גם מכונת אספרסו לבית, הייתי קונה גם מחשב חדש סופר עצבני ואפילו הייתי מפתה ועושה אינטרנט של ג'יגה שלא באמת ייתן לי איכות אחרת לרשת, אלא רק אחת שאני אחשוב עליה ככזו. הייתי אפילו קונה אייפון ומתקדם שנים אחרי כל העולם בערך לסלולרי שפועל על מגע ולא על מקשים, הייתי קונה מכשיר שגם מציע מבצע של מכונת כביסה תמורת רכישה של סלולר (יש כאלה מבצעים לאחרונה). הייתי קונה גם דיור ציבורי מהעירייה ומשחרר אותו לציבור לקנייה, שיהיה אפשר להפסיק להתלונן. אולי הייתי גם קונה לעצמו מקום בממשלה רק כדי לזעוק כמה דברים שמפריעים לי ולשכמותי שנראה כאילו לא משנה כמה חזק נצעק לא תמיד יהיה מי שיקשיב. אולי גם נקנה פטיפון ואשכרה נרכוש תקליטים בחנויות יד רביעית במסתורי רחוב דיזינגוף, הייתי מתחיל גם לשמוע תקליטים ישנים ומתחיל להשלים מוזיקה שאף פעם לא האזנתי לי. אולי אפילו הייתי מתחיל לשמוע מוזיקה קלאסית, אלבום אחד או שניים - לא יותר. הייתי קונה רשת סופרים ומוריד את המחירים למחיר עלות, הייתי קונה בנקים ונותן לכולם משכנתאות בלי פרופורציה, הייתי קונה ובונה פארק מים ציבורי שלא יבייש את מה שקורה ביפן או אפילו בבלגיה, ככה שגם בארץ נוכל להגיד שיש אטרקציות נורמליות ולא גן שעשועים קטן לילדים. והכי חשוב - הייתי מביא כלב, היו לי כבר שניים, ואני ממתין לדירה נורמלית כדי שאפשר יהיה להביא אחד חדש, שילווה אותי לפחות 17 שנה קדימה.
טלוויזיה: הייתי משלים עונות שלמות של כל הסדרות שתמיד רציתי לראות ובגלל שצריך לחיות בין פרק לפרק לא היה לי אף פעם זמן, הייתי רואה את כל הסרטים שלא הספקתי לראות, גם את הזבלים שבהם, רק בשביל לעשות וי. אפילו הייתי נרשם להישרדות, מקווה שיקבלו אותי, משקר לכולם בפרצוף ואחרי זה צוחק עליהם מאחורי הגב ומול המצלמות ואחרי שהייתי מצליח לעשות לכולם בית ספר לאסוף את הצ'ק ממי שינהל את העניינים ואז לעמוד מול המצלמה ולזעוק בקול רם שעשיתי את זה רק כדי לעשות בית ספר, ואז ללכת לעונת אולסטאר, לראות שאף אחד לא מאמין לי, להיתמם, לבכות לפי קיו, להגיד שהשתניתי ואז לעשות את הכול שוב ושוב לזעוק בקול רם שעשיתי לכולם בית ספר.
טוב, נגמרו לי הקטגוריות והמוזה לכתיבה, מה שנכתב נכתב, הבעיה היחידה שגם אם הייתה לי שנה שלמה וכל האמצעים להגשים אותם את כל מה שתכננתי אני בחיים לא אספיק, אלא אם כן מישהו יכול ליצור קשר עם אחד מבני המאיה שיתקשר עם אבות אבותיו ויבקש דחייה, שנה מרגישה לי לחוצה פחד פתאום :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
