orenjada

בכל פעם מחדש שאני רואה תוכניות ריאליטי על מוזיקה אני קצת בז לעצמי, בעיקר בגלל שאני לא מבין במוזיקה, אני לא מבין במעאוולים או בהרטטה של הקול, לא מבין ברוקיסטיות או בפוזה, לא מבין בכל הבולשיט מסביב שמהווה את מה שהופך את המיני זמרים האלה לזמרים ולא מבין בבחירות של שופטים שבוחרים את מי שהם חושבים שייצג את הבחירות שלהם כמו שצריך במי צריך להיות הזמר הבא של ישראל, לפחות עד כמה שמשתתף בתוכנית ריאליטי יכול לצאת זמר. אבל בדבר אחד אני כן מבין ואת זה אי אפשר לשנות, אני מבין בניתוח של הגוש דמעות בגרון שנתקע או לא נתקע ברגע שמתחיל שיר יפה והזמר ששר אותו מצליח לצבוע אותו בצבעים יפים, כאלו שרק עניין של טעם יכול לשפוט אותם. 

יש משהו מאוד מעצבן בשופטים של THE VOICE, קשה לי להצביע עליו בדיוק, אולי זו העובדה שהשופטים מסתכלים אחד על השני כדי לקבל מושג על מה האחרים חושבים לפני שהם מסתובבים, אולי זו העובדה שאם שופט מסתובב והזמר עדיין שר אז השופט רוקד כאילו אין מחר, אולי זו העובדה שאם אף אחד לא מסתובב אז זה די מעליב, אפילו יותר מלהגיד לבן אדם בפרצוף שהוא חרא זמר. אבל ככה הפורמט עובד, מכל הזמירים והזמירות העונה עדיין לא נתקלתי בזמר אחד שממש היה שווה להסתובב בשבילו, הם לא מלהיבים ומרהיבים, גם בלי לראות אותם ככה אני מרגיש. היו זמרים שיצרו מיני גוש בגרון והיו כאלו שהעלו לי חיוך אבל עדיין לא יצא לי לשמוע קול אחד שיגרום לי אשכרה להתלהב ממנו עד כדי כך שיהיה שווה לחלוטין אפילו להשקיע בלפתוח את הנייד שלי שוב ל-SMSים יוצאים. זו אולי הסיבה שאני לא רושם כלום על אף אחד מהמתמודדים, לא כי לא מגיע להם, יותר כי השופטים הרבה יותר מעניינים מהמתמודדים. ובתוכנית של מוזיקה שאמורים להתרכז בה בשירה של הזמרים ולא במריבות המטומטמות בין השופטים כולנו מפסידים. הקרדיט היחיד שאני אתן לאודישנים נכון לכרגע זה שיש להם אומץ על הבחירות של השירים הרבה יותר ממתמודדים בתוכניות שירה אחרות. עדייין מוקדם מלהצביע לאן העונה הראשונה של התוכנית הזו הולכת כי סטטיסטית מבין ה-14 כפול ארבע (56) מתמודדים שהולכים להתחיל את העונה הזו בסופו של דבר בטוח יהיה ביצוע אם לא שניים שיעיפו לי את התחת, אבל עדיין לא נתקלתי בו, בעיקר לצערי. המזל שיש עוד איזה טריליון תוכניות עד שהעונה תסתיים, ככה שבסופו של דבר גם הריאליטי הזה ייגמר.