לעולם לא ציפיתי שמשהו יסתיים כמו שציפיתי שהעונה הראשונה של THE VOICE ישראל תסתיים, אני חושב שאפילו התחננתי לזה, ייחלתי לזה, הייתי מוכן להגדיר בנייד שלי את הספרה שש שלוש פעמים בחיוג ישיר ולמכור את נשמתי בשביל זה, עד כדי כך ששקלתי עם עצמי ליצור קשר עם הזכיינית של ה"קומדיה" 'אריזה משפחתית' ולבקש מהם לנעול אותי בחדר סגור עם כל הפרקים בריפיט לכל שארית חיי, העיקר שהסבב הראשון של התחרות המהותית הראשונה של פריים טיים מוזיקלי שאמור להיות קונטרה לתוכנית הדגל הבאה בתור של קשת תסתיים כבר, לא בגלל שהמתחרים בה היו מאוד גרועים או לפחות משעשעים או מינימום רוצים להיות זמרי ריאליטי להשקות של מוצרי גינה בשנה הקרובה בישראל, יותר בגלל שאני באמת חושב שאלו שהגיעו לגמר היום, באם מדובר בצחי הלוי, קטלין רייטר, רז שמואלי או אפילו חנן בן סימון, כולם כאחד לא היו כאלה טובים. אפילו יותר גרוע - חלק מהזמרים שלא הגיעו לגמר היו הרבה יותר טובים מכל מי שכן השתתף בו כמתחרה פעיל. והבושה היא לא עלינו - הקהל המאזין - הבושה היא גם לא על הפיינליסטים שלפחות ניסו, היא גם לא על המנטורים שלפחות רצו להיות (פחות או יותר) מקצועיים, היא גם לא על המלבישים שלא תמיד היה ברור אם עשו בדיקת ראייה לפני שהלבישו ילדים בגילאים 14-40 בשמלות שבת, הבושה היא גם לא על המדיה התקשורתית שהעבירה את התוכנית הזו פעמיים בשבוע רוב הזמן והעיקר לרוץ עם התוכנית הזו כמה שיותר מהר ולא גררה את העונה יותר מדי זמן. הבושה העיקרית היא על ההחלטות של ההפקה שבחרה בקונספט בעייתי בברירת מתמודדים.
זו הייתה יכולה להיות עונה הרבה יותר מעניינת ממה שנהיה ממנה בסופו של דבר, כי מה בעצם מי שטורח לראות תוכניות ריאליטי מוזיקליות מצפה לו - קצת עניין - קצת דברים מיוחדים, קצת כיף נשמתי כמה ימים בשבוע. והעיקר - מוזיקה שתלווה אותו ותהדהד לו באוזניים לפחות כמה ימים קדימה. ומה קיבל המאזין בסופו של דבר - בעיקר זלזול, ואני לא קונה אפילו לשנייה את המחיאות כפיים של הקהל המתלהב, אני מניאק עם רובם לא היה בעלי קשר נפוטיסטי למתמודדים בערב הגמר, במקרה הכי גרוע אני מודה שאני מניאק, הלוואי שההפקה של התוכנית תודה באותו דבר - שהם מניאקים, בעיקר בגלל שאם היה מתמודד טוב מנבחרת של אחד המנטורים שהיה שייך לנבחרת מסויימת שעמד מול מתחרה גרוע בנבחרת של מנטור אחר אז המתמודד הטוב לא עלה הלאה, בגלל שהוא לא התחרה מול הנבחרת השנייה, הוא התחרה נגד הנבחרת בה הוא נמצא. בעצם רק בגמר לראשונה הנבחרות התחרו אחת בשנייה, חבל שזה לא היה ככה מתחילת הדרך, ואני מוכן שיקראו לי מניאק בכל מקום אשר אלך אם הגמר לא היה נראה אחרת אם התחרות הזו הייתה מתבצעת אחרת. אבל אולי אין מה להאשים את ההפקה או את מי שהגדיר את הקונספט כמו שהוא יצא בסופו של דבר, אולי ככה הם קנו אותו, ואם שאר העולם קונה את זה ככה ותורם במודע למכונת רייטינג ש(יחסית) מזלזלת בצופים שתומכים בה אז מה כתב וואנאבי ממורמר יכול להשפיע. במילים אחרות זו התחרות, ככה היא בנויה, ומי שלא טוב לו עם זה אז שלא יטרח לראות ובגלל זה שבוע אחרי שבוע ותוכנית אחרי תוכנית ראיתי איך זמרים טובים הולכים הביתה ויוצרים את הגמר בו צפיתי היום - משעמם, צפוי, עם אקוסטיקה גרועה ושירים (שאולי במקור שלהם נחשבים לצאן מהעדר או וואטאבר) מסריחים.
הגמר היה יכול להיראות אחרת, אם היו לוקחים 10 אחוז מההכנסות רק מהתוכנית האחרונה ומשקיעים אותם במקום פתוח להופעה האחרונה אז כבר היינו מתקדמים למשהו קצת יותר סביל. אם היו מבקשים מהשופטים לא להיות יותר מדי פעילים בתוכנית אלא רק מקצועיים זה היה יכול להיראות אחרת, הריאליטי הזה אמור להיות על המתחרים ולא על השופטים. אם המתחרים היו קצת יותר מעזים על הבמה ולא הופכים להיות הקלישאה של עצמם ועל הדרך היריב הכי גרוע של עצמם זה היה יכול להיראות הרבה יותר מרתק. והכי חשוב - אם היו מעיפים את הכורסאות המזעזעות האלה עליהם יושב התחת של המנטורים אחרי השלב הראשון של התחרות אז יש מצב שהייתי מסתכל על התחרות בצורה קצת יותר ריאלית.
אחרי שיובל דיין החליטה בתוכנית האחרונה לברוח כל עוד רוחה בה מהשתתפות בריאליטי, והעיקר לחזור לאנונימיות המתוקה של קניות בקניון באשדוד, היא (ככל הנראה בחרה) לא להגיע לגמר ולא להשתתף בשיר של שלמה ארצי עם שאר המתמודדים מהתחרות, וזה היה ניכר בשיר, ולא קניתי לשנייה את הדמעות של שלומי שבת כשהוא ראה את טופז (או מה שמה) פותחת מבערים. בכלל לגבי שבת רק לשמוע אותו מבקש סליחה על מילה שאינה פוליטיקלי קורקטית והשתמשות בדיוק באותה מילה עוד פעמיים בעיקר כדי לבקש סליחה היווה מבחינתי את השיא של הערב - מביך, מיותר וקצת בעייתי. כמעט כמו בפרק האלמותי של סאות' פארק בו אבא של סטן הולך להשתתף בחידון על כסף ומתבקש להשלים מילה אחת כדי לזכות בהרבה מאוד כסף - וההגדרה הייתה "אנשים שמרגיזים אותך" - וכדי לזכות בכסף רנדי היה אמור להגיד בשידור חי מול מיליוני אנשים את המילה 'NAGGERS' והוא תהה בינו לבין עצמו אם כדאי לו להראות כמה הוא מטומטם לשנות אות אחת במילה (NIGGERS ולא NAGGERS) ולהרגיז עליו מגזר שלם, בסוף הוא עשה את זה וכולם קטלו אותו ורצו לצלוב אותו. אז ככה גם שבת בתוכניות האחרונות נראה כמו רנדי, מובך, מושפל, קצת מיותר ובעיקר ראוותן. אבל אני לא שופט אותו, זה שידור חי וקשה לפתוח מתנעים ולסנן נונסטופ, בכלל לגביו מכל שאר המנטורים הוא היה היחיד שנראה כאילו הוא באמת מכניס רגש לתוכנית ולא עושה את זה בשביל הפוזה או המצלמות, אז אני סולח לו, לא שזה שווה הרבה.
ומה לגבי המתמודדים עצמם - צחי הלוי לא היה אמור להיות שם, לא בשלב בו יובל דיין בחרה לברוח ועזרה להטיס אותו קדימה בזכותה ולא כמה תוכניות לפני. בכלל הביצועים שלו בערב היו פשוט זוועתיים, לא קניתי אפילו לשנייה את הפוזה הדון ז'ואנית המיותרת שלו, לא בשירה המשותפת עם המנטור ולא כשהוא שר לבד בקול השקט שלו שיש בקהל מי שקנה אותו ולא כשהוא ניסה לפתוח ועזר לי לדמיין איך ביצה סרוחה מריחה אחרי חודשיים בכיור מלוכלך. גם את חנן בן סימון לא אהבתי, כמעט לאורך כל הדרך, בעצם כל אחד בעולם כולו יכול לשיר כמוהו - כל מה שצריך זה לסגור את הפתח בין הגרון לאף ולעשות לעצמך קול קצת מצונן ואז להשתדל לצרוח בסגנון שאייזיק מספינת האהבה היה מקבל הרבה כסף בשבילו. הביצוע היחיד שלו בכל העונה שכן התחברתי אליו היה כשהוא שר בדואט עם מיכל גבע שהייתה אמורה להמשיך במקומו הלאה אבל הפסידה בגלל סיבות שקטונתי מלפרט, מאז פשוט הכול נשמע אותו דבר, מרגיש אותו דבר אבל לא נראה אותו דבר, אבל זו אמורה להיות תוכנית שירה ולא 'מי רוצה להיות אופניק'. ורז שמואלי שהייתה בעצם הברירת מחדל הנורמלית מתוך הרביעייה שלא לקחה למרות שהיו לה את כל הסיבות לנצח, היחידה שבאה מתוך נבחרת שרובם שם היו יחסית נורמלים ואם לא היו מתחרים אחד בשני היו ממלאים את הגמר בקצת יותר תחרות ולא בברירות מחדל - רז שמואלי הייתה אמורה לקחת את העונה אבל לצערי לא עשתה אותה, עשו אותה זמרים אחרים שכבודם במקום מונח ולא נמצאים שם, אז כן - יש לה קול יפה, יש לה גם גורדרובה וסטייל ואפילו קצת פאסון. והיא גם קצת הזכירה לי מה זה שירה ארץ ישראלית בסגנון של שנות השבעים, אבל היא לא הייתה פצצה, היא לא הייתה מהותית ולא הייתה מקסימה למופת. היא פשוט הייתה שם במקום הנכון בזמן הנכון, היא גם מזכירה את נינט, וזה שיחק לה כמעט לאורך כל הדרך. גם את קטלין רייטר לעולם לא סימפטתי, הקול הקיטש-פופ המבחיל שלה לא עשה לי יותר מדי טוב, לא על הנשמה ולא על האונות במוח שכן שולטות על ההנאה שלי ממוזיקה. ממש לא אכפת לי מהמבטא שלו או מהבחירות של השירים שלה או אפילו מהמראה שלה, כן היה אכפת לי שהיא לכל הפחות תשיר שירים שישפיעו עליי ויגרמו לי להבין שכן יש שמיעה מוזיקלית למי שעולה לפאקינג גמר בתוכנית מוזיקה, אפילו בשיר המקורי שבחרו לה הרגשתי שהיא נשמעה בדיוק אותו דבר בכל השירים שלה לכל אורך הדרך, קצת כמו סאלין דיון בשילוב עם מכסחת דשא שבולעת גזמים וגדמים של קבצנים בודדים, בקיצור - לא טוב. זה שהיא זכתה בעצם הצביע על כל העונה הזו - כמצב בעייתי שמעדיף להעלות על כס המלכות (עם כמה שאפשר להגדיר מלכה משתתפת בתוכנית ריאליטי) מתמודדת לא הכי מצטיינת מבין מי שעומד מולה, לא הכי מעניינת, לא הכי מרתקת, אבל כן אחת שיכולה להיחשב כקונספט. מה שבטוח שאם היא הייתה בחור דתי בישיבה היא לא הייתה נחשבת כעילוי. והכי חשוב - ולא שבאמת אכפת לי - אבל גם ככה במדינה הקטנטונת שלנו בה אנשים ממציאים עצמם מחדש כמעט כל פעם, ומוציאים שירים חדשים ואלבומים חדשים וקליפים מושקעים ואפילו מתראיינים לכל מיני פלחים בעיתונות המודרנית, כל האנשים האלה הם זמרים, אז עוד אחת לא תזיק, אפילו תהיה נסבלת אבל סביל זה רק באוזני המאזין, ותתקנו אותי אם אני טועה.
אז כוכב נולד וקשת תומכים בתחרות שעמדה מולם בעונתה הראשונה, גם הקהל די תומך בזה והרייטינג מוכיח את זה, אבל מה עם קצת יותר פאסון - ההפקה לא באמת הייתה צריכה להתנהג כמו רנדי אבא של סטן מסאות' פארק לאורך כל הדרך - לא חכמה במיוחד, לא מעניינת במיוחד, לא משעשעת במיוחד אבל חופשי של אנשים שמכרו את עצמם ואת הכול לתועלת הרייטינג, אבל מה עם קצת אומנות - או שלזה אין מה לצפות, בטוח לא בריאליטי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
