יש בן אדם שיושב בתוך בונקר באדמה באי בתאילנד, פעם בכמה שנים באים להחליף אותו, התפקיד שלו פשוט - פעם במאה ושמונה דקות הוא צריך להכניס מספרים לתוך מחשב, לא נותנים לו סיבה מהותית לעבודה הסיזיפית הזו אלא פשוט יש לו כמה קלטות VHS שמדריכות אותו שהוא תורם לאיכות הסביבה הגלובלית. יום אחד הבן אדם שוכח להקליד את המספרים, הדבר גורם לאי להפליץ מתוך חור באדמה, טיסה 258 של חברת אושיאניק נכנסת לתוך אדי הפלוץ ומאבד שליטה על המטוס, המטוס מתרסק לתוך האי, נשבר לשני חלקים, חלק אחד נופל בקרחת יער, הדבר הראשון שהניצולים רואים מול העיניים זה עצים, קופים, קצת קוקוסים וגדר מוזרה עם שלט עליו רשום: אל תסתכלו מה קורה מעבר לגדר, זה אסור. מבין הניצולים אף אחד לא מסתכל מעבר לגדר, הם בטח חושבים לעצמם שאם יש חוקים אז צריך לכבד את ילידי האי, זה לא הביצה השכונתית שהם התרגלו אליה בנוחיות הדירה השכורה בפריפריה, זה עולם אחר שהם לא רגילים אליו. פתאום מסוק עובר בשמיים, מישהו זורק עליהם ארגז, בתוך הארגז פתק עם מצ'טה וסיר. הם מבינים שעד שיצילו אותם זה ייקח קצת זמן אבל מי לעזאזל זרק להם את הארגז ועוד יותר גרוע - למה נותנים להם ארגז ולא טורחים לתת להם אוכל. אבל הם לא שואלים שאלות קשות.
בלילה, אחרי שהם מסיימים לבנות את המחסה שלהם והולכים לישון, מישהו מסתנן לתוך המחנה הזמני וחוטף להם את כל הילדים. כשהם קמים בבוקר ומבינים שהם לא הבינו להם הם הגיעו ושאין באמת מישהו שעומד להכין להם ארוחת סו-שף לצהריים הם מחליטים לבחור מישהו שהם יוכלו לבשל. הבחירה שלהם היא פשוטה - או הבן אדם השמן, הנפוח, מלא הבשר, שכל הזמן מדבר על עצמו מהימים שהוא היה עיתונאי בפינוי של ימית, או חוויותיו מסיורי פשע בדרום תל אביב או סתם על כך שלא נותנים לו מספיק כבוד מפאת גילו. אה, הוא גם כל הזמן משלשל, ויש לו שפשפת, ויש לו גם קצת אבל רק קצת צואה דבוקה לתחתון באופן קבוע, ויש לו ריח חריף של זיעה, ואפילו שהוא ניסה להגיד להם איך הם יוכלו לבנות מחסה נורמלי זה לא הצליח לו. אבל מצד שני הם יכולים לבחור גם לאכול בן אדם אחר, מישהו שבזה שזכה בכמה וכמה אליפויות במשחקי כדורסל כלשהם בעבר צריך להיות דמות ייצוגית שיוכלו לסמוך עליה, הוא גם מנשק חלק מהבחורות על המצח בבוקר ואומר לדרוזי התורן שיכין לו קפה ומקושקשת לארוחת בוקר, כמובן שהדברים נאמרים בהומור אך גובלים בחוסר טקט יותר מדי גדול. אבל הניצולים מהחלק הראשון של המטוס שהתרסק צריכים להחליט את מי הם יוכלו לאכול, את זה עם הזין הקטן או את זה עם הזין הגדול, הבחירה לא קלה, במיוחד שרעבים. בסוף הם החליטו לאכול את מר כדורסל, הסימפטיה למבוגרים מנצחת ובגלל שהעיתונאי מבוגר מהכדורסלן בשש שנים אז הוא נשאר בחיים ואת הכדורסלן אפשר לאכול, עם תבלינים - בלי תבלינים, מה זה משנה, העיקר שבעתיד הם יוכלו להגיד למי שיטרח לשאול אותם בכל מיני ראיונות קקיוניים במקומונים נידחים למה הם יגידו שאין הרבה הזדמנויות בחיים בהם אפשר להשפיל אגדה, לרסק אותה אפילו, ומי שלא נהנה מהאוכל יכול ללכת להזדיין (וחוץ מזה אי אפשר היה להדיח עכשיו את בוקי נאה מהמשחק, הקונספירציות גורסות שהוא חזר רזה מאוד מהמשחק, אם הוא יודח יותר מדי מוקדם התיאוריה שהוא לא עף על ההתחלה תתמוסס).
החלק השני של המטוס התרסק מעבר לגדר, גם הם ראו את השלט שאסור לעבור או להסתכל לצד השני, אז אחת מהם, נקרא לה ענבל (נניח), מחליטה ללכת לטייל ביער, היא רואה בונקר באדמה, היא נכנסת אליו ורואה שק של אורז ושלט מסתורי שמדבר על מסחרה על השק עם מי שיבוא מולה. אז ענבל מיודעתנו לא לוקחת את הרגליים ובורחת כל עוד רוחה בה עם השק של אורז, היא צריכה לחכות שבוקי, כן כן - ההוא מהצד השני של הגדר, יקבל טיפ מההפקה שהגיע זמנו ללכת לשלשל ביער, עדיף לאותו כיוון שהיא הולכת, כמובן שמדובר באי גדול ביותר בו לכל מקום שתלך תגיע בדיוק לאותו מקום בו אחרים נמצאים אבל נסלח להפקה על הבורות הזו. בקיצור ענבל עושה מסחרה, ככל הנראה יש לה עתיד גדול בתור פוליטיקאית אחרי הישרדות, בחירות 2012 בפתח וצריך להתחיל לעבוד. בוקי מפסיד אבל מביא לשבט שלו גם חלק מהאורז, זה לא שהשבט שלו הפסיד מזה משהו, אבל את בוקי זה לא מעניין - הוא צריך לאכול ממש קצת כדי שהקילוגרמים שלו יתחילו אט אט להתנדף (עדיין, שלושה ימים בלי הרבה אוכל צריכים להשפיע איכשהוא). כל אחד חוזר לצד שלו של הגדר (שלא ממש ברור מדוע אף אחד משני השבטים לא באמת מקיים אינטראקציה עם השבט השני, אתם על אותו חוף ים בשטח צפוף יא אהבלים, תתחילו לתכנן בריתות קדימה, כן - גם שלושה ימים אחרי. ובכלל בזה שהכניסו אי עליו שני שבטים בדיוק באותו הזמן שהדבר קורה אצל ההפקה האמריקאית, עכשיו אני מבין למה גררו את העונה עד לאן שגררו אותה).
הדבר היחיד שמנחם אותי העונה הזו, לפחות נכון לפרק השני, זה שיש בן אדם שהיה פעם בתוכנית קומית בערוץ שתיים, התוכנית עצמה קצרה הצלחה רבה ואנשים רבים גדלו עליה וזכרו את הדמות אותה האיש המוזר שיחק, אבל הבן אדם עצמו לעולם לא יצא מהדמות שאפיינה אותו גם לפני עשרים שנה (באמת עבר כל כך הרבה זמן, פאק), אז הוא ממשיך להוציא מהפה שלו שטות אחרי שטות אחרי שטות אחרי שטות, למרבה הפליאה זה עובד, הכדורסלן עף, הלואיס עף, רק החלשים נותרים, ואצל החלשים כל קרפין-יומטוב-סממה יכולה לעשות בית ספר, בייחוד אם אף אחד לא רואה אותה כמעצבנת אלא רק כאחת שתמשיך לדבר שטויות כל עוד צריכים אותה, כי מי ייתן לליצן מיליון שקלים בסוף - אף אחד, בייחוד שיודעים שגם אם הוא יפסיד הוא ייקח את זה ברוח טובה, את הקריירה זה עוד איכשהו יתניע, תסמכו על איתי שגב, יש לו סיידקיק באיחוד בשם משה פרסטר, ואם אתם לא מדמיינים את אולמות צוותא תל אביב במופע הביזאר סאדו מיסתורין בהמשך הדרך מתמלאים בשלל ווירדואים שישלמו את מיטב כספם כדי לראות את כוכבי הילדים והנוער בעתיד אז הדמיון שלכם ככל הנראה מקולקל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
