אני מכור לסדרה "הדשא של השכן", לא יעזור כלום, הגאונות העלילתית של התסריטאים בשילוב עם הקאסט המדליק וקונספט הצילום העיתים ביזארי (אם לא ראיתם ראש עיר נואמת כנגד סמים בחייכם כשברקע צילום המבוסס על LSD טהור, זוהי תמונה שאתם חייבים להשיג לעצמכם), לא פלא שהסדרה הזו זכתה בפרסים, עם כל האנטי ממסד האמריקאי/עולמי כנגד נושא הלגאליזציה של השאכטה, ועם כל בעיות הקראק הקשות המציפות את לב ההורים יום אחר יום בשכונות המצוקה בארה"ב.
זוכת פרס האמי מרי לואיז פרקר היא ננסי בוטווין, סוחרת המריחואנה הכי בורגנית באמריקה, שהעונה הרביעית בכיכובה חזרה לפריימטיים האמריקאי בשבוע שעבר. אבל לפני שנגיע לסיפור וציפיות מהעונה החדשה וההזויה ננסה לעשות תקציר מהזיות העונות הקודמות בשלוש העונות הראשונות. בוא נעשה את זה לרגע לפי הסדר: אישה ואיש נשואים, יש להם ילדים, האיש נפטר, האישה נותרת לבד לפרנס משפחה ולהעמיד את הבית על הרגליים. עם בקושי שאיפה אחת לריאות יוצאת ננסי בוטווין עלי קרב ומחליטה לקחת על עצמה את תפקיד האם הבורגנית המגניבה שבאה למכור סמים, טובים, לכל המרבה במחיר. יש לה כל מיני דמויות משנה בסדרה שבאות לעזור לה לתפקד ולגרום לעסק לשגשג, על פניו העלילה יכולה לסבסד יופי של שעות הנאה של 'סימס' כמשחק מחשב. אבל לא בכך עסקינן, יש לננסי סיידקיקים; פושרים, סוחרים, מתפעלים, אורזים, חברים, קונים ואויבים. היא מצידה עושה כמיטב יכולתה להתמודד עם האירוניה הנוחתת על גחונה פעם אחר פעם במסגרת משחקי הסמים הסובבים אותה.
כשהעונה הראשונה הסתיימה וננסי מצאה עצמה עטופה בג'קט של החבר שלה, שרק במקרה היה גם מהלוחמות ללחמה בסמים, היא נבהלה והבינה שלא הכול תמים בעולם הסטלות, יש בו גם לעיתים תקלות. בעונה השנייה ננסי חזרה והכירה את כל הסוחרים בכונה, בעיר ובסביבה, למדה מיהם הסוחרים הטובים, עם מי אסור להסתבך, איך לנצל מצב בעייתי (כגון שוטרים שעומדים לשלוח אותך לכלא כי עזרת לרצוח את בעלך הסוכן הפדרלי מהסוכנות הממשלתית לאכיפת סמים) לשימושך (להטיל אשמה על אחרים ורק בכדי לנסות לפתוח מעבדה גדולה יותר). בעונה השלישית ננסי עברה לשלב חדש במונופול המסומם והכירה את גיירמו, הסוחר ההיספני שעוזר לה לפתור בעיות עם סוחרים בעייתיים, היא כרגיל מפלרטטת, בני משפחתה כרגיל חיים בסרט משלהם, משני ילדיה ועד אחיו של בעלה המת, בנוסף יש את סיליה הודס, חברתה הטובה לשעבר שכל הזמן זועקת כנגד התדרדרות הנוער ובינתיים משתכרת על ימין ועל שמאל וכל הזמן שמה לעצמה רגל.
אחרי שסוף העונה השלישית הביא את סוף עידן אגרסטיק (העיר כולה נשרפה על ידי גיירמו, הסוחר ההיספני) ובנוסף סיליה בכלא כי בבית שרשום על שמה נמצאה מעבדת גידול הגאנג'ה האימתנית, העונה הרביעית נפתחת מנוסתם של בני משפחת בוטווין לקליפורניה, לבקר את בית המשפחה של באבי (אמו של יהודה, בעלה המנוח של ננסי), עסקי הסחר בסמים מקבלים ניטרו כאשר ננסי נפתחת לאפיקים חדשים של מסחר, והפעם על ידי ביקורים תכופים מעבר לגבול המקסיקני.
העונה רק התחילה, ואם יש סידרה אחת שחייבים שתהיה אצלכם בצורה אחת או אחרת, 'הדשא של השכן' תהפוך להיות פריט אספנים/שלאגר היסטרי אחרי שהיא תיגמר, הציפיות הן שהיא תימשך עוד קצת, אולי הסיבה הכי טובה שתסביר למה הסדרה הזו נחשבת לכזה ממתק זה בגלל אורכו של כל פרק אורכה של כל עונה, אולי זה מה שיסביר את החוסר בדקות מתות על המרקע או את העלילה הקולחת, דבר אחד בטוח, עדיין יש תסריטאים גאונים בטלוויזיה האמריקאית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
