קונספט מעניין מתפתח ב- Friends בתל אביב, אפשר לקרוא לזה... תרבות אלכוהול.
אתה יושב לך בבר, חצי ליטר גולדסטר ביד שמאל, סיגריה מסריחה ביד ימין, משעמם לך, השעה 21:30 בערב וחוץ מהברמן שמנסה לשאוב מספר שקלים לכסות את משכורתו היומית ושלוש דמויות בודדות שיושבות מסביב לבר הגדול בבן יהודה 186, אתה מדבר עם עצמך.
אתה מחפש קצת תשומת לב, משהו שישכיח את המחשבות המתנגנות, המוסיקה לא עוזרת כל כך, אני שואל את הברמן למה כל כך ריק, הוא מסתכל עליי בפליאה, שואל: "אתה לא יודע שבימי שני לא מדברים עם הברמן, יש לו מספיק על הראש", אני שואל למה הוא מתכוון, הוא אומר לי להמתין חצי שעה ולראות לבד.
כשהמוסיקה מתחילה להסתחרר בראשי יחד עם החצי השני, אני מתחיל להבין למה הוא מתכוון, הבר מפוצץ פתאום, אין מושב פנוי, כשאני מנסה להבין איך דבר כזה קורה כל כך מהר המוסיקה נחלשת, אור הזרקורים מופנה לעבר אחת הדמויות היושבת על אחד הכיסאות, בחור קירח משוחח עם הברמן ומספר על תשוקותיו לשחקנית בריטית ידועה, דמות שנייה מתפרצת לשיחה ומספרת על קשיי עולם הכדורגל ודמות שלישית מספרת על הפעם הראשונה שלה, די נוראי להקשיב לשיחות האלו שפורצות לאוזני, אך אני מבין שאת הווליום הזה לא ניתן להחריש, אם אני שיכור מדי פשוט צריך לתת לשיחות עם הברמן לזרום ולא לאמר שלא הגעתי למקום מתוך מטרה לצפות בהצגה, רק רציתי להשתכר קצת בסוף יום עבודה ארוך. התחשק לי פתאום להתפרץ באמצע השואו ולשאול את הברמן היקר למה הוא לא רוצה לשמוע את התלונות שלי ואת של אחרים כן, אבל כשאני רואה מסביבי את העיקול המסתמן על פני האורחים האחרים ב- Friends אני מבין שיסלקו אותי משם מהר מאוד אם אפריע לפרודקשן בהתפתחות, אז עליי פשוט לשבת וליהנות מהאווירה בגלל שלמנוע אותה אני לא יכול.
המושב שלצידי פנוי, אך כשאור הזרקורים מאיר את פניי אני מנסה להבין אם רוצים שגם אני אתחיל להתלונן על דברים בחיי, בדיוק כשאני בא להתחיל לספר על קשיי היומיום שלי נכנסת דמות רביעית לבר, מתיישבת על הכיסא לצידי, צועקת למכשיר הסלולרי שלה:"מה זאת אומרת פיגוע? היינו באמצע משחק כדורגל, לפחות מסך מפוצל, לפחות התראה, ככה סתם להרוס לי את הערב?". הבנתי שההצגה מנסה לגעת בנושאים הכי רגישים שקיימים בחיי היומיום בישראל מתוך ניסיון להגיד שהכול מותר ושום דבר לא אסור, אני אישית נהניתי.
הדבר היחיד שבר שינוי בהצגה הזו היא הברמן, גם אני רוצה להתלונן בפניו על טענותי הגלובליות ולא לשמוע רק תלונות של אנשים אחרים, כנראה שצריך להיות שחקן בשביל זה...
"שיחות עם הברמן", ימי שני בבן יהודה 186,ברFriends , תל אביב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
