בריצה קלילה גמעתי את המטרים הנותרים עד לפתח התיאטרון המיוחד מכולם, שמעתי מוזיקה חזקה באזור ולא הייתי בטוח שהגעתי למקום הנכון. הצגה! רגע, מה רשום בתוכנייה, שיט, מופע מוסיקלי, "המהפכה"! תיאטרוק! סקס, סמים, אלוהים! שני נושאים אפשריים מתוך שלושה שעלולים לעניין אותי הובילה לאמירת שלום מהירה לאלי שומר הסף של תיאטרון הסימטה (שעוד יופיע בהמשך הערב), קפיצה מעל מספר גרמי מדרגות ואז קיבלתי את השוק שלי.
המקום היה מפוצץ. על הבמה ניר פרידמן שר בקולי קולות שכל, אבל כל, אבל כל הבנות זונות. ישר עלה לי חיוך על הפרצוף, הבנתי שהגעתי לחיוך ארוך במיוחד שצוחק על כל דבר שזז. ולא, לא מדובר במופע סטנד-אפ חדש, מדובר במזג אוויר הכי נוח לשבת על גג הסימטה בשעה עשר בערב בשילוב עם צחקוקים בלתי פוסקים מצידי (רוב הסובבים התנהגו כמעט כולם באותה הצורה) והרגשתי בבית.
להקת "המהפכה" המורכבת ממספר סטלנים בפוטנציה מביאה את הסלון הביתי שלהם אל הפרצוף של המדינה, דבר שלא גורם לשום תחושת פלישה לטריטוריה לא לנו, להיפך, מחיאות כפיים סוערות אחרי כל קטע/אלתור חיזקה את תחושת השייכות למקום, וכאשר עלתה עידית קופטש עם חיקוי קולות עולם החי שלה בשיר שנותן לכל חיה בלקסיקון הישראלי מנת יתר של הסטלה שלה, הקהל הגיב בהתאם והשתתף בערב שירה בציבור המאולתר ספק מוכן מראש בהתאם, לכל קהל בעל כל תגובה שעלולה להפתיע היתה מוכנה הפקת "הביזנס של הסוטול", חברי "המהפכה" גיל קופטש, ניר פרידמן ואמנון פישר הביאו את אחיהם ואחיותיהם לערב השתתפות פעיל והם היו פעילים. רונאל פישר, עידית קופטש, ארנון פרידמן באם בשירה או בנגינה תיפקדו להפליא, לגבי חברי "המהפכה" עצמם המצב שונה, להם כבר יש רפרטואר ואם אתה אוהב את סגנון השירה שלהם ונהנה מהטקסטים הנאותים, אז לא קיימת בעיה. לחברי "המהפכה" הצטרף באותו ערב ניר לוי, שעלה בזריזות לבמה, שיר אחד ובאותה הזריזות נעלם. רקדנית הבטן פלמנגו אורלי ארושס נעה לקצבה של המוסיקה והעלתה את המורל ובסך הכול "המהפכה" ונספחיה עמדו בשלוש המילים שהובטחו על גבי התוכנייה: הופכים עצבות לשימחה.
גיל קופטש מוגדר כסופר המהפכה, חייל פשוט בצבא השימחה, שלא חושש להביע דעה בכל נושא, הבוטות לא זרה לו והוא נוהג כראוי, ניר פרידמן, שר החיוך שמפחד לאהוב יותר מדי, אמנון פישר שר האהבה, אדם חופשי בעל מספר דמויות שלא חושש לעשות מעצמו צחוק.
בהופעת אורח מיוחדת עלה אל הבימה בסביבות חצות שר האוצר אלי, שומר הסף של תיאטרון הסימטה, וביקש מהמתמודדים להנמיך את כפתור הווליום במערכת. "השכנים מתלוננים, כבר מאוחר", לי עדיין לא ברור אם מדובר באלתור מאחר ששנייה אחרי זה החל שיר חדש ופרוע ושומר הסף לא שב.
גילי שושן, המהווה חלק בלתי מבוטל מהלהקה, נכח בחסרונו בגלל שהפך לאב, ומאחר והפרמיירה בה נכחתי מהווה שיקול ראשוני לגבי המופע המדובר שהתקיים ב-24 למאי, אני בטוח שגילי שושן רק יעזור לבסס את הנוכחות של ההופעה שכבר קיימת.
אל מחוזות הקאלט מצטרפת בערבי חמישי להקת "המהפכה", מבטיחה לסחוף את הזמן הפנוי שלכם עם לפידים, רצון לקחת כל דיכאון בלבבכם ולבעוט לו בעכוז.
לסיום, לא בגלל שאין הרבה מה לספר, אלה כדי לא לחשוף הרבה על מופע שחייבים להיות נוכחים בכדי להקשיב למילים הגובלות בחוסר הגיון, ולא לקרוא עליהן בכתבה.
רק בגלל שאין מקום יותר טוב לברוח אליו מחוץ לבית, פשוט מומלץ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
