יש שביתה מאוד מאוד מעצבנת הנמשכת זמן כה רבה עד ששכחנו מתי היא התחילה. השביתה הזו לא נלחמת למען העניים, למען החולים או למען איזה שהוא חולי הומניטארי כזה או אחר, אי אפשר להגיד שהיא מתקיימת בשם החמדנות מאחר ומדובר בסך הכול בחבורה מאוד נרחבת הרוצים ודורשים את מה שמגיע להם.
כל שביתה שמתקיימת אמנם פוגמת בסדר יום הכללי המונח על פתח מפתנם של אזרחי כל מדינה שהיא; שביתת עובדי ניקיון פוגמת בהיגיינה ברחובות, שביתת רופאים פוגמת בחולים המבקשים פתרונים, שביתה של שדות התעופה פוגמת ברוצים לברוח או להיכנס מבועה שהמדינה בה הם נוכחים משרה עליהם, ושביתת יצרני הלחם פוגמת באיכות הכיכרות המגיעות כל בוקר לקיוסק ליד הבית.
אבל השביתה המרתיעה, המפחידה והמדכדכת מכולן היא שביתת התסריטאים. היא לוקחת מפלח מסוים באוכלוסייה העולמית את מה שהוא אוהב לעשות ולמעשה פוגמת בכל כך הרבה אנשים שהיא אפילו לא מודעת אליהם. כל שביתה שהיא פוגמת בפלח אוכלוסייה, אבל זו הפעם ראשונה בהיסטוריה (לפי דעתי) ששביתה פוגמת בהנאה של מיליוני (אם לא יותר) צופי טלוויזיה ברחבי העולם.
פעם המשפט הנמכר ביותר בשפת הטלוויזיה היה "תמיד יהיה משהו לראות", אחרי זה "הוט" הפכו את זה ל"תמיד יש משהו לאהוב", נכון לרגע זה המשפט צריך להיות "תקוו שיהיה משהו חדש לראות על המסך הקטן".
יש המון סדרות טלוויזיה בעולם, בישראל אפשר ליהנות מהמבחר שבהן, למעשה בימינו לכל מי שיש אינטרנט בבית יכול ליהנות מהם. אבל תארו לעצמכם עולם בו אין אף אחד שכותב תוכן חדש לפרקים של הסדרות הטובות ביותר בעולם בימינו: אבודים, נמלטים, גיבורים, תא בודד, עקרות בית נואשות, הדשא של השכן ועוד עשרות. כל הסדרות האלו, כל מה שכל מי שאוהב טלוויזיה לא יכול בלעדיו, הכול ייעלם לטמיון אם משהו לא ישתנה. תארו לעצמכם שאנחנו כבר בפברואר 2008, ואין לנו לפחות פעם בשבוע פרק אלמותי עם ג'ק באוור, שצריך לחכות עוד שנה והיד עוד נטויה, למה? כי אף אחד לא מוכן להזיז את התחת שלו ולכתוב את התסריט של הפרק הבא. כי הם רוצים עוד כסף, רוצים אחוזים מכך שסדרות טלוויזיה משודרות באינטרנט, רוצים לקבל לגיטימיות למעשים שלהם, ומי שרע לו עם זה אז שיחזור לקרוא ספרים.
בימינו אנו חוזים בדשדושים של הפרקים האחרונים שנכתבו לפני שהשביתה החלה, עוד ארבע פרקים אחרונים ל"נמלטים", עוד כמה פרקים ל"אבודים", מ"גיבורים" אפשר לשכוח לזמן הקרוב. ג'ק יחזור רק ב-2009 אם לא יותר.
כשהכתבה הזאת התחילה היא הייתה אמורה לדבר בעיקר על העונה החדשה של "אבודים" שהתחילה בארה"ב לפני 48 שעות, במקום זה היא מביעה זעם וכאב על כך שמפלט השפיות האחרון של ימות הטלוויזיה מתחיל להיסדק.
התסריטאים של "אבודים" הם גאונים, המפיק עושה חיל גם בקולנוע אחרי שנים בתחום, העלילה מבלבלת כתמיד, שום דבר לא בטוח, ומה שהיינו בטוחים שהוא האמת מלכתחילה לא תמיד מצטייר ככך, אולי הסדרה הזו תמיד תתנהג בצורה המעצבנת הזאת, תבטיח משהו אחד ולא תקיים, ממש כמו מאהבת סוררת, שכל דבר שהיא מבטיחה, כל מילה שהיא נותנת כהבטחה עלולה להתגלות כשקר גמור או כהזייה.
אין אמת בסדרה הזו, יש רק ניסיון פסיכולוגי ראשון מסוגו לגרום לקהל הצופים לא להבין כלום, לחשוב שהוא מבין הכול ואז לקחת ממנו את פיסת החשק היחידה שיש לו לדעת מה זה האי הזה ומה באמת קרה לנוסעי טיסה אושיאניק 815.
"אבודים" היא הסדרה היחידה בעולם שמשאירה את הצופה עם עיניים רעבות בלי יכולת למצמץ לאורך כל פרק. היא הסדרה הכי מעניינת ונותנת חשק לעוד כל פעם מחדש. רק אזהרה אחת למי שצופה בה, אל תתפלא אם לא הבנת כלום, זו המטרה של אדון אברהמס, להכניס את כולנו לבית חולים לחולי נפש שנקרא המוח שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
