כשעונת הסתיו מתחילה בטלוויזיה האמריקאית היא בדרך כלל משליכה בכוח את כל מה שיש לה ישר לפרצוף של הצופים בבית, מעונות חדשות לסדרות הכי טובות שיש ('נמלטים', 'אבודים', '24', 'גיבורים', 'הדשא של השכן', 'הישרדות' ועוד שאר פירות וירקות..) ועד לפיילוטים לסדרות חדשות שאמורות להוות קונטרת רייטינג חדשה לרשתות טלוויזיה אחרות.
סידרה אחת שהחלה לאחרונה מושכת את מירב תשומת הלב, בתרגום חופשי מלעז קוראים לה פרינג', בתרגום צולע לעברית קוראים לה 'על הקצה', אם נחליט להתמקד בשם שלה מבחינת תיאטרון הפרינג' העולמי אז אנו נועיל לערכה, כי כל מי שצופה מפעם לפעם בהצגות פרינג' יודע שאתה אף פעם לא יודע מה מצפה לך ולרוב אלו ההצגות היחידות שכן מצליחות לתת לך כאפה לפרצוף. ככה לפחות הייתה ההרגשה מצפייה בפרק הפיילוט של הכאפה הכי מודרנית שהייתה יכולה לצאת לטלוויזיה, בגלל שעדיין לא ידוע מתי ואיך היא תגיע ארצה (בטח HOT או YES יתחילו שוב פעם מכות) אז אולי לא כדאי לקרוא עליה יותר מדי, בקצרה מדובר בסידרה שקופצת מספר קילומטרים קדימה בכל מספר דקות, אתה לא מבין מה קורה בעלילה לפני שהיא לוקחת אותך מספר צעדים קדימה כאשר אתה עדיין לא מצליח להתאושש מהצעד הקודם.
אם זה מריח כמו 'אבודים'/'נמלטים'/'24'/'גיבורים', אז חייב לקרות שם משהו קצת דומה, זה מתחיל במטוס מלא גופות שהעור עדיין תלוי עליהן, מטוס שמנחית את עצמו בבוסטון על פי מערכת הנחייה אוטומטית, זה קופץ למזרח התיכון, חוזר ושוב נעלם, זה סידרה שמנסה להסביר תופעות טבע בלתי נשלטות ועדיין מצליחה להסבירן בצורה ההגיונית ביותר, שאתה לא מפקפק באמיתות הדברים אלה רק זורם איתם קדימה ויודע שלא מדובר בעוד סידרת פנטזיה, הלוגיות תמיד מצליחה להיראות הגיונית.
נגדיר את זה ככה: כל 'חרא' שג'יי ג'יי אברהמס נוגע בו הופך לסוג של אייטם, לטובה או לרעה, לפעמים הסדרות שלו נמתחות יותר מדי, לפעמים הוא גם מנסה לפלוש לקולנוע, הוא אולי לא תמיד מצליח, הכל בעיני המתבונן, אבל בדרך כלל העונות הראשונות של כל סידרה שלו (גם 'ניקיטה' נחשבת סידרה) מצליחות לשבור את השוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
