|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אנה ערבייה - ביקורת בכתיבה עיתונאית יש חוק בלתי כתוב הגורס שאם אתה מוצא נושא מעניין לכתוב עליו אז תכתוב עליו, אם לא – אל. ככל הנראה לא כל העיתונאים מיישמים את החוק הזהלקטע המלא...
| |
גטסבי הגדול - ביקורת סרט אם יש סרט המבוסס על ספר שיוצא בעידן המודרני לאקרנים אולי כדאי לאנשים הצופים בו לקרוא קודם כל את הספר, רק אחר כך יהיה להם מותר ללכת לקולנוע ולקלללקטע המלא...
| |
ג'אנגו - ביקורת אם לא בא לכם לקרוא ביקורת מתנשאת ומלאת מילים מבוזבזות על הסרט האחרון של קוונטין טרנטינו, ג'אנגו, אז אני אתמצת לכם את הביקורת למילה אחת בלבד: מרהיב. מעבר לכך אתם לא באמת צריכים לדעת עליו כלום.לקטע המלא...
| |
למלא את החלל - ביקורת סרט בעולם של רמה בורשטיין אסור להקרין את הסרט הראשון שלה בתור בימאית (למלא את החלל) בין ימי שישי לשבת. מוצאי שבת זה בסדר, טרום כניסת השבת זה גם בסדר, אבל בתקופת "בין המיצרים" של הדת זה לא אחד גדול. היא ככל הנראה לא חשבה מספיק קדימה שאנשים בקלות יוכלו לראות את הסרט בצפייה ישירה או להקליט אותו ב-VOD עוד איזה שנתיים אחרי שהוא ייצא למסך הקטן ולגבי ה-DVD שהחילונים מתים עליו היא בכלל לא התייחסה, אבל נניח לזה בצד, אי אפשר להאשים אותה - סרט שלה, מחשבות שלה, יצירה שלה וחוקים שלה. החוקים של מי שרואה את הסרט או כותב עליו או חושב עליו או הולך אליו זה כבר סרט אחר.לקטע המלא...
| |
הרקיע החמישי - ביקורת סרט אימא של מאיה נעלמה, ככל הנראה ברחה למשפחה שלה באמריקה, מותירה את בתה לגדול לצד אב שאינו בטוח באבהותו ולצד אם חורגת שחוששת לשלום בריאותו של העולל החדש במשפחה. כמו כל משפחה חורגת מתוקנת בשנים טרום הקמת המדינה (42'-45') את הבת הבכורה רצוי לזרוק לפנימייה או לקיבוץ או במקרה של הסרט 'הרקיע החמישי' לבית יתומים, והעיקר שאסתי זקהיים תקבל תפקיד קטן ויחזקאל לזרוב יוכל לעשן סיגריות בפמפום מהיר ולא אטרקטיבי במיוחדלקטע המלא...
| |
המשגיחים (GOD'S NEIGHBORS)- ביקורת אם את בחורה שעוברת בשעה שחם בחוץ ואת לא לובשת משהו ארוך כדי להצניע את הכתפיים שלך, ואת עוד גרה בשכונה מיני-מסורתית בבת-ים, אחת כזו ששומרת שבת, ואפילו אם חם לך וזה לא אנושי לשים כיסוי בשעה כזו, אז קחי בחשבון שבערב, כשתחזרי הביתה רכובה על אופנייך, עלולים לחכות לך בפתח הבניין כמה נחמנים שבאו לעשות לך נו-נו-נו עם האצבע, נחמנים עם שליחות למנוע מכל גוון של פריצות, מכל צורה של מיניות, מכל אי כיבוד השכונה, מכל מה שרע ומכוער ומשפיע ומחלן בעולם החילון, על כל אלו הנחמנים מוחיםלקטע המלא...
| |
מופרדים (THE DIVIDE) - ביקורת זה היה סרט מעולה, רואים שם איך הדמויות מאבדות את השפיות שלהם, רואים איך אנשים מאבדים את עצמם, איך כלבים הופכים לבני אדם וחוזרים להיות כלבים, רואים איך מחלל אחד סגור ובאפס תקציב הצליחו ליצור פה מפלצת, ולא רק שהסרט יצא נהדר ונראה נהדר הוא אפילו מושך אותך פנימה וגורם לך לרצות ולהתחנן שהזמן יפסיק לזוז ושהשעתיים שרק הוקצבו לו לא יתקרבו לסיוםלקטע המלא...
| |
יומני הרום (THE RUM DIARY) - ביקורת זה לא סיפור עליי, זה לא סיפור עליכם, זה גם לא סיפור על אלכוהול או על סמים, לא סיפור על שחיתות או פשע, זה לא סיפור כזה, גם אם קראתם אותו כבר ולא חשבתם שאפשר לשקף במידה מהותית את מה שאדון האנטר התכוון אליו כשהוא רשם את הספר עליו מבוססת העלילה. זה סיפור על החיים, הוא לא מוצלח יותר מדי וגם החיים בו לא מוצלחים יותר מדי אבל הסרט הזה נותן לכם כאפות אם אתם נכנסים אליולקטע המלא...
| |
שטח פראי (THE GREY) - ביקורת אז כל הכבוד, התבאסתי, אבל חלילה וחס מהעלילה של הסרט, גם לא מהרעיון, הז'אנר, הבלבולי שכל והמשחק הגרוע, גם לא מהסצנות שזזו לי מהר מדי מול העיניים, מהגופות הקפואות בשלג ובחלקן אכולות בפרצוף, גם לא התבאסתי מהזאבים שהסצנות איתם הרגישו כל כך מהירות שהצופה לא מצליח לעצור לשנייה ולנסות להבין אם מה שהוא רואה זה גם מה שהוא שומע, לא התבאסתי על ליאם ניסן או על תחילת העלילה שלא טרחו לעשות לקהל סדר והסבר במה קדם למה, במה לעזאזל אנו צופים, למה רגע אחד הגיבור עומד להתאבד ואז שניות ספורות אחרי פתאום עולם על מטוס שנוסע למיני חלקת אלוהים קטנה באי החדש של אבודים. לא מבקרים יקרים שקטלו את הסרט, הדברים היחידים שאני מתבאס עליהם זה אתםלקטע המלא...
| |
פלדה אמיתית (REAL STEEL) - ביקורת בשיא הת'כלס – פלדה אמיתית זה סרט פצצה, אין בו דם אבל יש בו מתכות שמתנפצות לרסיסים לעיני קהל שצורח ומעודד אותן להרס מסיבי אחת של השנייה, יש בו סיפור על אנדרדוג שמחליט לצאת במסע כנגד כל הסיכויים להביס את האלוף הנוכחי ...לקטע המלא...
| |
קבצן עם רובה קצוץ קנה (HOBO WITH A SHOTGUN) - ביקורת קבצן חוסך סוף סוף כסף למכסחת דשא, הולך לקנות אותה, אל החנות פורצים כמה שודדים ומאיימים על תינוק בן חודשיים עם רובה לפרצוף ואימא שלו חסרת הישע שלא מפסיקה לצווח, הקבצן מחליט לזנוח את חלום המכסחת דשא ולקחת במקום שוטגן (או בעברית רובה קצוץ קנה), ומשם מתחילה הנקמה הגדולה בה מתחיל טיהור העיר מכל הפשע שמתחולל בהלקטע המלא...
| |
טמטמת
ישו הלך על המים, ככה גם ליאור אשכנזי, אחד בספר והשני בסרט, בשניהם זה היה בסך הכול בשביל הרזומה. כדי ללכת על המים צריך לנקות את הראש ממחשבות ולהסתכל קדימה (או כך לפחות טען פעם אשכנזי).
אויש, כמה שטויות הסרטים האלה מכניסים לנו לראש.
כשגוף עולם לעולמו קיים מיתוס שאומר שהגוף מאבד ממשקלו 21 גרם, יש שיאמרו שזו הנשמה ויש שיאמרו שזו בסך הכול הכרס הנופחת את נשימתה האחרונה. אם שון פן אמר את זה בסרט אז מי אנחנו שנפקפק באמינותו.
אויש, כמה סרטים השטויות האלה מכניסות לנו לראש.
כשמדינה מסוימת במזרח התיכון מאויימת על ידי העומד בראשה בהליך לא דמוקרטי במקצת, זה רק גורם לכולנו לתהות באיזה מעמד רם ונשגב ישראל עומדת מבחינת הדמוקרטיה הגלובלית. כשראש ממשלתנו בעבר (שבינתיים בתרדמת, יש רק אחד כזה, תנחשו) איים טרום נפילתו על חברי סיעתו שאם יילכו נגד החלטותיו הם יפוטרו לאלתר, הליך דמוקרטי או שיגעון גדלות על ערש דווי?
אויש, כמה שטויות התקשורת מכניסה לנו לראש.
ומה איתנו - הנון סלבריטי? דור המודרניזציה שלא מפסיק לראות טלוויזיה גם אם זה יעלה לו בערב של בילוי? דור לא אכפתי, אפאתי ומיואש, אחד שלא מזיז לו החדשות כי יש דברים אישיים הרבה יותר חשובים, דור ההיסטוריה החדשה של מילניום חדש שיותר מבולבל מהעבר של העם שלו? ילדי המלחמה שנולדו לתוך מציאות שונה (או לפחות קצת שונה) ממה שקורה בשאר העולם המערבי. במדינה שבה בכל שנותיה נחשבת (וזה בתקציב הממשלתי) לאחת שנמצאת במצב חירום תמידי. למי אכפת? מי באמת מפחד לצאת מהקונכייה שלו החוצה לעולם הגדול = הישראלי מוכיח עצמו בכל פעם כעם אחד שיותר מהכול מושפע מהשטויות שההיסטוריה כבר הטמיעה לו עמוק עמוק בתוך התודעה.
אויש, ככה שטויות הכנסנו לעצמנו לראש.
| |
הגזע הטיפש "לכו להזדיין" אלו שתי המילים שכדור הארץ זועק לאוזניים של כולנו כבר תקופה ארוכה, אמנם לא מילולית אבל בדרך עקיפה של שאגה על הדברים שאנחנו מעוללים לו כבר מראשית קיומנו. לא העולם הוא המטומטם במערכת היחסים הסבוכה והסיזיפית המתקיימת בינו לבין השוכנים בתוכו, גזע בני האדם הוא הגזע הטיפש, אולי הגזע הכי טיפש שאי פעם חי בו, פחות בגלל הרמה השכלית בה אנחנו נמצאים ויותר בגלל העובדה הפשוטה שלעומת ההולכים על ארבע לגזע האנושי כן יש מודעות ועוד אחת כזו שרובנו הגדול מחליט להתעלם ממנה שנה אחר שנה ושנייה אחרי שנייה. כדור הארץ נוצר לפני כ-4,550 מיליון שנה, לקח לאבולוציה קצת זמן לעשות את שלה ובין העבר להווה הצלחנו בתקופה קצרה יחסית לזרז את תהליך ההשמדה של האדמה שמקיימת אותנו, מאכילה אותנו ומטפחת אותנו בחיקה.לקטע המלא...
| |
קבור (BURIED) - ביקורת ריאן ריינולדס הצליח לעשות את מה ששחקנים רבים לפניו חשבו שהם יכולים לעשות אבל מעולם לא קיבלו את ההזדמנות; הוא הצליח לשכנע חברת הפקה לתת לו תפקיד ראשי בסרט בו הוא גם הכוכב הראשי, גם הכוכב היחיד וגם הראשון אי פעם שמקבל הזדמנות לשחק בסרט שהוא לגמרי מונח על הכתפיים שלולקטע המלא...
| |
משהו חייב להשתנות (סדרות טלוויזיה מבוטלות בלי לסגור עלילה) יש תופעה מאוד מעצבנת שמתרחשת יותר מדי זמן ולאורך שנים בקולנוע ובעיקר בטלוויזיה, תסריטאים חושבים שאם הם יעשו קליפהאנגר מספיק עצבני אז ההפקה שאחראית על הממון תטרח לאשר להם סיבוב נוסף (סרט המשך או עונה שנייה). אז מי שכותב את העלילה חושב שאם הוא לא יענה על כל השאלות בתום העונה אז הוא בטח יקבל גמילות חסדים וקצת סימפטיה ורחמים להמשך ושבטוח יתנו לו עוד כמה דקות של עלילה כדי לסגור כמו שצריך את מה שצריך לסגור. ואז ההפקה מחליטה אחרת, לא יהיה המשך לסדרה, שהקהל יבין לבד ושיסיק את המסקנות המתבקשות כי אפילו לא שקל (או במקרה האמריקאי כמה סנטים) יסבסד לשחקנים את הבופה של ארוחת הצהריים, כי לא היה רייטינג, כי לא היה מספיק מיליונים ברחבי ארה"ב (בלבד, למרות שגם בארץ זה קורה) שטרחו לראות בפריים טיים את הסדרה ולהכניס למפרסמים מרפקים כדי שיפתחו את הפנקס צ'קים. ואז הקהל נותר במלוא מובן המשמעות עם הזין ביד, אפילו לסיים סדרה לא יכולים כמו שצריך, מי בכלל רוצה לחשוב לבד כשיש תקציב כל כך גרנדיוזי שאמור לתת לנו תשובות לשאלות וטלוויזיה הרי נועדה במקור להיות בידור להמונים, לא משחקי חשיבה (או לפחות זה היה ככה בעולם אוטופי בו האדם המצוי הקופיפי לא באמת אמור לחשוב).לקטע המלא...
| |
דפים:
| |