|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
גטסבי הגדול - ביקורת סרט
אם יש סרט המבוסס על ספר שיוצא בעידן המודרני לאקרנים אולי כדאי לאנשים הצופים בו לקרוא קודם כל את הספר, רק אחר כך יהיה להם מותר ללכת לקולנוע ולקלללקטע המלא...
| |
ג'אנגו - ביקורת
אם לא בא לכם לקרוא ביקורת מתנשאת ומלאת מילים מבוזבזות על הסרט האחרון של קוונטין טרנטינו, ג'אנגו, אז אני אתמצת לכם את הביקורת למילה אחת בלבד: מרהיב. מעבר לכך אתם לא באמת צריכים לדעת עליו כלום.לקטע המלא...
| |
למלא את החלל - ביקורת סרט
בעולם של רמה בורשטיין אסור להקרין את הסרט הראשון שלה בתור בימאית (למלא את החלל) בין ימי שישי לשבת. מוצאי שבת זה בסדר, טרום כניסת השבת זה גם בסדר, אבל בתקופת "בין המיצרים" של הדת זה לא אחד גדול. היא ככל הנראה לא חשבה מספיק קדימה שאנשים בקלות יוכלו לראות את הסרט בצפייה ישירה או להקליט אותו ב-VOD עוד איזה שנתיים אחרי שהוא ייצא למסך הקטן ולגבי ה-DVD שהחילונים מתים עליו היא בכלל לא התייחסה, אבל נניח לזה בצד, אי אפשר להאשים אותה - סרט שלה, מחשבות שלה, יצירה שלה וחוקים שלה. החוקים של מי שרואה את הסרט או כותב עליו או חושב עליו או הולך אליו זה כבר סרט אחר.לקטע המלא...
| |
הרקיע החמישי - ביקורת סרט
אימא של מאיה נעלמה, ככל הנראה ברחה למשפחה שלה באמריקה, מותירה את בתה לגדול לצד אב שאינו בטוח באבהותו ולצד אם חורגת שחוששת לשלום בריאותו של העולל החדש במשפחה. כמו כל משפחה חורגת מתוקנת בשנים טרום הקמת המדינה (42'-45') את הבת הבכורה רצוי לזרוק לפנימייה או לקיבוץ או במקרה של הסרט 'הרקיע החמישי' לבית יתומים, והעיקר שאסתי זקהיים תקבל תפקיד קטן ויחזקאל לזרוב יוכל לעשן סיגריות בפמפום מהיר ולא אטרקטיבי במיוחדלקטע המלא...
| |
המשגיחים (GOD'S NEIGHBORS)- ביקורת
אם את בחורה שעוברת בשעה שחם בחוץ ואת לא לובשת משהו ארוך כדי להצניע את הכתפיים שלך, ואת עוד גרה בשכונה מיני-מסורתית בבת-ים, אחת כזו ששומרת שבת, ואפילו אם חם לך וזה לא אנושי לשים כיסוי בשעה כזו, אז קחי בחשבון שבערב, כשתחזרי הביתה רכובה על אופנייך, עלולים לחכות לך בפתח הבניין כמה נחמנים שבאו לעשות לך נו-נו-נו עם האצבע, נחמנים עם שליחות למנוע מכל גוון של פריצות, מכל צורה של מיניות, מכל אי כיבוד השכונה, מכל מה שרע ומכוער ומשפיע ומחלן בעולם החילון, על כל אלו הנחמנים מוחיםלקטע המלא...
| |
יומני הרום (THE RUM DIARY) - ביקורת
זה לא סיפור עליי, זה לא סיפור עליכם, זה גם לא סיפור על אלכוהול או על סמים, לא סיפור על שחיתות או פשע, זה לא סיפור כזה, גם אם קראתם אותו כבר ולא חשבתם שאפשר לשקף במידה מהותית את מה שאדון האנטר התכוון אליו כשהוא רשם את הספר עליו מבוססת העלילה. זה סיפור על החיים, הוא לא מוצלח יותר מדי וגם החיים בו לא מוצלחים יותר מדי אבל הסרט הזה נותן לכם כאפות אם אתם נכנסים אליולקטע המלא...
| |
שטח פראי (THE GREY) - ביקורת
אז כל הכבוד, התבאסתי, אבל חלילה וחס מהעלילה של הסרט, גם לא מהרעיון, הז'אנר, הבלבולי שכל והמשחק הגרוע, גם לא מהסצנות שזזו לי מהר מדי מול העיניים, מהגופות הקפואות בשלג ובחלקן אכולות בפרצוף, גם לא התבאסתי מהזאבים שהסצנות איתם הרגישו כל כך מהירות שהצופה לא מצליח לעצור לשנייה ולנסות להבין אם מה שהוא רואה זה גם מה שהוא שומע, לא התבאסתי על ליאם ניסן או על תחילת העלילה שלא טרחו לעשות לקהל סדר והסבר במה קדם למה, במה לעזאזל אנו צופים, למה רגע אחד הגיבור עומד להתאבד ואז שניות ספורות אחרי פתאום עולם על מטוס שנוסע למיני חלקת אלוהים קטנה באי החדש של אבודים. לא מבקרים יקרים שקטלו את הסרט, הדברים היחידים שאני מתבאס עליהם זה אתםלקטע המלא...
| |
עספור - עונה שנייה - ביקורת אמצע
דווקא אחרי שהם הצליחו למכור את הסדרה לחו"ל ציפיתי שהם יפציצו יותר, ואת האמת הם עשו את זה - בעונה הנוכחית עד לפרק שהמחבלים רודפים אחריהם התלהבתי, באמת אהבתי כל סצנה, אבל מאז שהגיעו לספרד הם במצב נינוח, כאילו התסריט עושה לצופים אצבע משולשת ואומר - סחבתם שישים פרקים, תסחבו עוד קצת, יש מה לעשן, אנחנו באמסטרדםלקטע המלא...
| |
שובר שורות, סוף עונה רביעית (BREAKING BAD)- ביקורת
להגיד שהתאכזבתי מהסיום אי אפשר להגיד כי הסדרה הזו מוכיחה שלאורך כל הדרך, גם בנפילות (המעטות שהיו מבחינת מתח ומבנה עלילתי שטחי שבא פעם בשנתיים בפרק כזה או אחר) וגם בעליות (איש טוב שהופך לאיש רע ואיש רע שהופך לאיש טוב) שלפעמים אפשר לראות סדרה במשך עשרות פרקים, ליהנות מכל פסיק, לצפות משבוע לשבוע ומשנה לשנה לפרק הבא ולעולם לא להתאכזב. כי ככה זה כשחוזים במאסטר פיס תוך כדי קיומה ולא בדיליי, לי אף אחד לא יכול לספיילר אותה.
לקטע המלא...
| |
סדרה עם דם
לפעמים אני סתם פותח מסמך וורד ומתחיל להשליך עליו עצבים, בעיקר אם עבר עליי יום לא קל, לרוב מה שאני רושם עליו רק מרוויח מהמצב, בעיקר כי הוא מקבל את שיא ההקאה על המקלדת שאני מצליח להוציא בלי להסתכל אפילו מה נכתב חוץ מטיפה עריכה מתקנת בדיעבד. בוא נעשה את זה פשוט ולא נפריז יותר ממה שצריך, אני הולך להמליץ לכם על סדרה מסוימת בלי להזכיר את שמה או את הדמויות שלה ומי שיצליח לנחש שיבושם לו, לזכות במשהו הוא לא יזכה כי אין לי ממה לתת, אולי פיתה קפואה מהפריזר וגם זה בספק.לקטע המלא...
| |
קבור (BURIED) - ביקורת
ריאן ריינולדס הצליח לעשות את מה ששחקנים רבים לפניו חשבו שהם יכולים לעשות אבל מעולם לא קיבלו את ההזדמנות; הוא הצליח לשכנע חברת הפקה לתת לו תפקיד ראשי בסרט בו הוא גם הכוכב הראשי, גם הכוכב היחיד וגם הראשון אי פעם שמקבל הזדמנות לשחק בסרט שהוא לגמרי מונח על הכתפיים שלולקטע המלא...
| |
משהו חייב להשתנות (סדרות טלוויזיה מבוטלות בלי לסגור עלילה)
יש תופעה מאוד מעצבנת שמתרחשת יותר מדי זמן ולאורך שנים בקולנוע ובעיקר בטלוויזיה, תסריטאים חושבים שאם הם יעשו קליפהאנגר מספיק עצבני אז ההפקה שאחראית על הממון תטרח לאשר להם סיבוב נוסף (סרט המשך או עונה שנייה). אז מי שכותב את העלילה חושב שאם הוא לא יענה על כל השאלות בתום העונה אז הוא בטח יקבל גמילות חסדים וקצת סימפטיה ורחמים להמשך ושבטוח יתנו לו עוד כמה דקות של עלילה כדי לסגור כמו שצריך את מה שצריך לסגור. ואז ההפקה מחליטה אחרת, לא יהיה המשך לסדרה, שהקהל יבין לבד ושיסיק את המסקנות המתבקשות כי אפילו לא שקל (או במקרה האמריקאי כמה סנטים) יסבסד לשחקנים את הבופה של ארוחת הצהריים, כי לא היה רייטינג, כי לא היה מספיק מיליונים ברחבי ארה"ב (בלבד, למרות שגם בארץ זה קורה) שטרחו לראות בפריים טיים את הסדרה ולהכניס למפרסמים מרפקים כדי שיפתחו את הפנקס צ'קים. ואז הקהל נותר במלוא מובן המשמעות עם הזין ביד, אפילו לסיים סדרה לא יכולים כמו שצריך, מי בכלל רוצה לחשוב לבד כשיש תקציב כל כך גרנדיוזי שאמור לתת לנו תשובות לשאלות וטלוויזיה הרי נועדה במקור להיות בידור להמונים, לא משחקי חשיבה (או לפחות זה היה ככה בעולם אוטופי בו האדם המצוי הקופיפי לא באמת אמור לחשוב).לקטע המלא...
| |
סופעונה (סיכום סדרות עונת חורף 2011)
מלבד הטראש טי וי הרגיל שממלא את הטלוויזיה בעונותיה הסדירות של שנת 2011 יש עוד ז'אנר טלוויזיוני שכמעט ולא זוכה להכרה על גבי עיתונים, אתרים או סתם אנשים משועממים שמחפשים על מה לכתוב באינטרנט – ז'אנר הטלוויזיה שנקרא 'הדרך הכי מנוונת ספק מטומטמת שאפשר לשרוף זמן'. יש כמה סדרות שסגרו עונה לאחרונה, אם טרחתם לראות או אם לא זה ממש לא מעניין, העיקר שעונת חורף 2011 תמהלקטע המלא...
| |
lights out - סוף עונה ראשונה - ביקורת
אני לא רואה את ערוץ הספורט, אני לא רואה משחקי כדורגל, אני לא רואה את האולימפיאדה ואני אפילו לא משחק פיפה בפלייסטיישן. אבל אם יש משהו אחד שאני אוהב להסתכל עליו זה אגרוף, לא התחרויות המדממות שארגוני האגרוף הרשמיים מקיימות כמעט כל סאטרדיי נייט, אני יותר מסתכל בסרטי קולנוע או אפילו סדרות טלוויזיה שטורחות להשקיע מינימום תקציב ולבנות לנו סופר עלילה של מתאגרף שמנסה לפלס את הדרך כל הדרך אל סוף הדרך. רוקי בלבואה היה הראשון, רק להיזכר בזעקות השבר שלו ל'אדריאןןןןןןןן' בסוף רוקי הראשון קנה לי את הז'אנר, הפרצוף המדמם שלו עם חגורת האליפות מונחת על הכתפיים וזעקת האנדרדוג שהצליח לעשות בית ספר לכל מי שזלזל (ובמקרה של רוקי עוד יזלזל שנים קדימה) בו מתחילת הדרך.לקטע המלא...
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
