מי לא רוצה לדעת מה צופן לו העתיד, גם הצצה קטנה תספיק, גם אם לא נקבל תשובות לכל השאלות זה יספיק, כמה ילדים יהיו לי? כמה נשים יהיו בחיי? כמה כסף יהיה לי בחשבון בנק? באיזו עבודה אני אעבוד? באיזה מקצוע אני אעסוק? אני אעשה את מה שטוב לי או שהכול יהיה פשרה אחת גדולה? באיזה גיל נמות ועד איזה גיל אחיה? והשאלה שכולנו מצפים לדעת אותה הכי הרבה - להיות מאושר זה ריאלי או שהכול עניין של פרופורציה ופשרות? ומה אם נקבל את ההזדמנות להביט 5 דקות קדימה אל העתיד, זה אומר שהתשובות ימצאו חן בעינינו או שהכול עניין של פרספקטיבה. נניח והעתיד הראוי צץ לו לביקור בהווה, רק נניח, נניח וראינו בו משהו שלא מצא חן בעינינו, נניח וכל התוכניות והציפיות והמחשבות והתהיות והכול כולל הכול נראות כחורבה אחת גדולה ומעלת עשן. נניח ואנחנו נראה משהו שלא מצא חן בעינינו, אפילו לא בגרוש, האם עדיין נגיד כן כשמגלה העתידות השכונתי יבוא ויציע לנו להסתכל קדימה או שעדיף להישאר סופר פסימיסט, להסב מבט ולהפנות את הגב מההזדמנות לראות קדימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
