אני חושב שאני אכתוב סיפור קצר, כל מה שאני באמת צריך לעשות זה למצוא נושא ופשוט לכתוב אותו.
יש לי הרגשה שלמצוא נושא זה לא דבר קל, כל הזמן המחשבות האלה שרצות לכל הכיוונים, בלי להתמקד בשום דבר, בלי להצליח לסדר את התערבולת שעלולה לרוץ לי במוח, מה זה כבר ייתן?
אני יודע, זה לא קל לדמיין דברים אם המוח לא מדמיין אותם מעצמו. זה אולי נשמע קל להמציא דברים ואפילו אנשים מוזרים אבל מה זה יהיה משעמם? מה אם לא תהיה לסיפור פואנטה? מה אם אני אמצא כיוון בסיפור להתמקד בו ובדיוק כשאני אחשוב או ארגיש שהגעתי לשיא שלו אני אאבד את הכיוון והכול ירגיש לי טפל?
אולי כדאי פשוט לבחור דבר ראשון נקודת מבט, פשוטה כזו, אמיתית, מה שעובר בראש זה מה שיירשם על הדף. אוקיי, סבבה, זו אופציה טובה.
ומה עכשיו? מה הדמות תהיה? קוסמת? לא, חרשו את זה כבר. גובלין? זה גם צפוי וגם מיצה את עצמו. זומבים? את החרא הזה כבר עשו בכל פינה. כבר עדיף ללכת על ערפדים כי על זה עוד איכשהוא אפשר לעשות כסף. מה אם אבחר איש עני? לוחם ברברי? ליצן? לוויתן? אולי סתם חמור גרם? אולי שבלול בלי קונכייה?
שיט, אני שוב מתפזר. נגיד, רק בשביל להגיד, הדמות יכולה להיות פשוטה. נסגור על איש שמנסה לחשוב על לכתוב סיפור, סיפור קצר. סבבה? סבבה.
עכשיו, רק מאיפה מתחילים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
