Na†uRaL LiFe

התיישבנו על הספסל ששכן על-יד הדשא באוויר הצח.

השעה הייתה בין ערביים.

הקשבתי לדברייה שנאמרו בלי סוף.

מכייוון שאני אדם בעל בעיות קשב וריכוז יכולתי להקשיב לדברייה הייתה מופחתת.

ולכן, מה שביכולתי היה לעשות, היה להנהן בראשי אחר כל מילה.

 באותו רגע כל כך רציתי את השקט.

השמש ירדה, היה כבר חשוך והמנורות האירו ברחובות מלבד הסימטאות החשוכות.

הקור התפשט ברחביי הרחובות.

עליזייה עצרה את מילותייה ששכנו בגרונה.

"תראי" היא אמרה.

סובבתי את ראשי אל גבי.

"זה הוא" היא הוסיפה.

ראיתי אותו בפעם הראשונה בחיי.

הוא לבש את חולצתו הכהה ומכנסיו הבהירים.

פניו היו הדבר הכי יפה שראיתי מימיי.

עליזייה חזרה לדבר, אך לא הקשבתי לדברייה.

דמיינתי שוב ושוב את פרצופו שלא יצא מראשי.