נמאס לי שההורים שלי מתנהגים אלי כאל ילדה בת 4,גדלתי מאז,התבגרתי,השתנתי,אבל להם זה לא משנה,הם לא מכירים אותי באמת,והם לא מוכנים להרפות><
אני מבינה שהם דואגים,ואני מבינה שיש דברים שאני עדיין לא מבינה,אבל הם מגזימים,וזה לא רק אני שחושבת כך מתוך כעס,כל מי שמכיר אותי אמר את זה><
אני מפסידה כל כך הרבה דברים בגללם,אני ממש כלואה לפעמים,אין לי אל מי לפנות כשאני צריכה את עזרתם כי אם אני אגיד משהו זה יגמר בזה שזה יצור לי רק יותר בלאגן.
מי שנמצא בזה בודאי מבין עד כמה זה מעיק שחוסמים לך גישה לכל כך הרבה דברים.
זה כמו לסוע בכביש,ואז יש מספר צמתות,וחוסמים את כולם,חוץ מאת הצומת שתוביל אותך לאן שאתה לא רוצה להגיע אבל מישהו אחר רוצה שתגיע לשם,אבל אין לך ברירה,אתה חייב להמשיך לשם,ומשם זה ממשיך וממשיך והדרך חזרה כבר נחסמה.
והנה שיר של SIMPLE PLAN[יש כל כך הרבה,אבל אני חושבת שזה מתאים בדיוק למצב]
"One Day"
Sometimes this house feels like a prison
That I just can't leave behind
There's so many rules
I gotta follow
Cuz you can't let go
I don't wanna hear it
And I just can't believe it
All the stupid things you say, but
One day
I won't take this anymore
One day
I'll be old enough
To do what I want to
And I won't have to run away
And you won't be there to say I'm not allowed to
One day
Sometimes I wonder if you know me
Or if you just pretend to care
So tell me are you
On a mission to bring me down?
I don't wanna hear it
And I just can't believe it
All the stupid things you say, but
One day
I won't take this anymore
One day
I'll be old enough
To do what I want to
And I won't have to run away
And you won't be there to say I'm not allowed to
One day
Go away
Don't look at me
Cuz we're not the same
And you can't do nothing
You can say
That it's not okay
But I'm not afraid
And you can't do nothing
One day
I won't take this anymore
One day
I'll be old enough
To do what I want to
And I won't have to run away
And you won't be there to say I'm not allowed to
One day
One day
Nanana.... One day [x4]
כינוי:
broken one
בבלוג זה
בכל הבלוגים
