טוב אז אחרי היום הגרוע שהיה לי אתמול
שבתכנון שלי היה לעשות צום ביום ראשון אבל שברתי אותו
אז היום אני חייבת לעצמי את זה ואני פשוט חייבת להחמיר עם עצמי
(אני רוצה לפחות 36-48 שע')
אחרי אתמול וכל הייסורי מצפון שהיו לי מהשבירה של אתמול
אז קיצר התחלתי צום ביום ראשון ב12 בלילה (בנתיים זה כמעט 17 שע')
ואני מקווה שהוא יהיה ארוך בלי להשבר
בבקשה תעזרו לי אני פוחדת להתפתה פה עם כל הפיתויים בבית
בדיוק עכשיו אמא באה הביתה ומכינה בורקסים בתנור אז אני מתכננת לא לבוא לסלון בזמן הקרוב
ועוד יותר אני מקווה שהיא לא תבוא לפה לחדר עם האוכל, אז אני מקווה לא להשבר
כי כשאני נשברת אני לא שמה לב ורק אחרי זה מתייסרת וחושבת איזה גרועה הייתי שאכלתי
אגב, היום בצהרים אבא שלי שם לי בשולחן עוף ותפוחי אדמה וגם פלפל ירוק
והצלחתי לא להסתכל לכיוון של האוכל והצלחתי להתחמק מזה (גם ככה אני לא כל כך אוהבת עוף..)
אני רוצה להרזות עד שאני ירד כמה מידות טובות בג'ינס
וגם בשביל היום הולדת שלי שתהיה עוד כמה זמן
אז אני רוצה להגיע לגזרה טובה, אני תמיד צריכה לחשוב על היעד שלי ובשביל מה אני עושה את זה
אני צריכה לנסות להפוך את האוכל לאויב וככה בכלל אני לא הסתכל לכיוון שלו ואפילו לא יפנטז על הטעם שלו..
פעם אחרונה שנשקלתי הייתי 65 אני פוחדת שמאז יום חמישי האחרון עליתי המון
אני מתה להיות 63 לפחות או אפילו 64 לבינתיים (כלומר בסוף הצום, כי זה לא אומר שזה היעד הסופי שלי)
למה לכל הרוחות הדרך אל הרזון כל כך קשה..?
תגיבו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Peace.Love.Skinny