היה ממש ממש כיף!

הגעתי לבית ספר, כולי מפודחת מהתחפושת, עד שסופסוף מצאתי את הדר. מהרגע שמצאתי אותה נהיה הרבה יותר כיף, כי כשמתפדחים ביחד זה פחות גרוע ><

הצטלמתי ממש ממש הרבה (פייסבוק), גיליתי שאלון היה הגמד שלי בגמד המגומד, מה שדי הפתיע אותי, קיבלתי משלוח מנות משקד.. ו.. טוב, עוד דברים שלא מעניינים אתכם.

הייתה הופעה של הצל (נו, סבלימינאל והצל, רק בלי סבלימינאל), אבל לא הקשבתי בכלל כי הייתי עסוקה מדי בשיחות עם המחנכת שלי, המורה למתמטיקה, הרכזת מתמטיקה והרכז של"ח, כי יש לי מבחן במתמטיקה ביום חמישי, ושמו לי יום של"ח ביום שלישי, על השיעור מתמטיקה האחרון לפני המבחן. בכל מקרה, לא אישרו לי להבריז משל"ח, אבל אני הולכת לעשות את זה בכל זאת.

אחרי הבית אני והדר הלכנו ליסודי, לפגוש מורים, להעלות נוסטלגיות ולצחוק על ילדים קטנים מחופשים. אז הלכנו, מלוות בחבורת ט'ניקיות שהדר מכירה, רק שאז הגענו ונאווה, המנהלת של היסודי לא הכניסה אותנו. אז צעקתי עליה D: (לא שזה עזר, אבל אני ממש גאה בעצמי..)

בסוף נתנו לנו להיכנס ליסודי לאיזה 5 דקות, אז פגשנו את לימור שלא היה לה כוח אלינו, ואת תגל שזכרה אותי אבל לא את הדר XD

בערב אני, נוי, ענת, קורל, מור ועדי נסענו להופעה של עדי אשכנזי ביפעת, והיה כל כך מצחיק!

זהו, בכל מקרה, היה ממש ממש כיף

(היא התעלמה ממני עדיין, אבל פשוט לא התייחסתי לזה)

נמאס לי שאני לא יכולה לכתוב כאן את מה שאני באמת רוצה.

אני באמת כבר חייבת לפרוק את זה, מתחילת השנה, ולא איכפת לי מי הולך לקרוא את זה ואם הוא יאהב את זה או לא.

אני כל פעם חושבת שאולי הן לא עושות את זה בכוונה, אולי הן לא שמות לב, אבל אחר כך כשאני חושבת על זה לעומק- אי אפשר לא לשים לב. באמת.

כשהיא הייתה איתנו בכיתה זה היה הכי גרוע, כי פשוט הייתי לבד. עם שתי חברות טובות שלי, ולבד.

אחר כך היא עברה כיתה, וכמה שניסיתי להסתיר את זה- שמחתי. כי עכשיו כשנשארנו  רק שתינו, היא לא יכולה להתעלם ממני. גם היא לבד.

אז נכון, היא לא מתעלמת ממני בשיעורים בכיתה, אבל זה נשאר אותו דבר בהפסקות, ובשיעורי ביולוגיה, אנגלית וערבית שכולנו לומדות ביחד.

כשיש לה ברירה אחרת, היא לא איתי. והיא כאילו יוצאת בסדר מכל הסיפור הזה, כי זה לא שהיא פשוט מתעלמת, היא שואלת "זה בסדר שאני לא אחכה לך ואני אלך לשם עם מישהו אחר?", ואני הרי לא באמת יכולה להגיד לא. כי לא, זה לא בסדר שאני אשאר לבד והיא תלך עם החברות החדשות שלה, שיש לה פתאום מאז שיש לה חיים.

פעם הייתי יכולה לדבר איתה על הכול, ויותר מזה שהרגשתי שהיא באמת החברה הכי טובה שלי, גם הרגשתי שזה הדדי. ועכשיו כבר לא. כי פעם שתינו היינו מדוכאות וחסרות חיים, פעם היינו מדברות על זה שחרא לנו, הייתי יכולה לבכות והיא הייתה מעודדת אותי. היא הייתה היחידה שחשבתי שהבינה אותי. ועכשיו היא מצאה חיים, היא מצאה חברים, נמאס לה מהנושאי שיחה שלי (שכוללים "אני מסכנה", "אני עייפה" ו"אתמול ראיתי בהאוס/חברים.."), וגם לי אין כוח לנושאי שיחה שלה.

והיא היחידה שיש לי בכיתה. יותר מזה, פעם היא הייתה היחידה שיש לי לבכות לה על הכול ושהייתה מבינה אותי, ועכשיו גם זה לא.

ועדיין יש לי את אותן תחושות, את אותה באסה, את אותו דיכאון, רק שאין לי אותה לספר לה על זה, וגם אין לי את הבלוג כי יותר מדי אנשים קוראים בו.

היום היה בוחן בערבית, וכרגיל בבחנים בערבית הלך לי ממש גרוע, לא הבנתי כלום והרגשתי מפגרת. ובכיתי. והיא ישבה לידי, הסתכלה עליי, ולא הגיבה בכלל. לא התייחסה אליי, לא אמרה לי כלום. בהפסקה עוד כמה בנות באו אליי, ואז גם היא אמרה קצת "לא נורא", אבל לא יותר מזה. כי אז היא באה, והן הלכו החוצה, כדי להתחבק או להמציא כינויים אחת לשנייה או מה שזה לא יהיה שהן עושות כשהן מתבודדות בהפסקות.

זהו. כתבתי את זה.

ולא איכפת לי אם היא תקרא את זה.

שעת התחלה: 17:55

חיכיתי שהנושא הזה של "פוסט ב-5 דקות" יירד מהנושא החם, כי למרות שזה נראה לי מגניב, אני לא במצברוח של להופיע בדף הראשי של ישרא (גם אם זה רק בנושא החם).

אני מרגישה הרבה פחות שלמה עם הבלוג הזה מאשר איך שהרגשתי פעם. יותר מדי אנשים שאני מכירה יודעים עליו, ואולי קוראים בו. אני מרגישה הרבה פחות בנוח עם זה. אני לא באמת יכולה להיפתח פה כמו שהייתי יכולה פעם, כי אני יודעת שזה יעיליב אנשים.

היה היום מבאס, (כרגיל?), ואני אפילו לא יודעת למה. זאת אומרת, התעצבנתי על אנשים מסויימים, שזה דבר שלא קרה מזמן, אבל מה שהכי מעצבן אותי, זה שהאנשים האלו הם אלה שאולי הייתי מחשיבה כחברות הכי טובות שלי, אבל אני לא מרגישה מספיק בנוח להגיד להן אם אני כועסת.

חברה הכי טובה זאת מישהי שאני יכולה להגיד לה שהיא עשתה משהו שהעליב אותי, לא?

חברה הכי טובה לא תעשה את זה, כי היא תדע שזה יעליב אותי.

אין לי באמת חברות כאלה. אין לי חברה הכי טובה.

פעם הרגשתי שכן יש אנשים שאני יכולה לסמוך עליהם, לפחות ב-99%. אני כבר לא בטוחה בזה.

שעת סיום: 18:00