הייי כולם=)
סוריי שלא עידכנתי מלא מלא זמן, פשוט לא היה לי זמן:) (גם עכשיו אין לי כ"כ זמן.. אבל לומשנה:))
הבלוג עבר למספר חדש.. מי שלא שם לב...ולכן הפוסט הזה יהיה קצת צפוף, אבל נסתדר:)
נתחיל עם ההמשך של עמליה..
אז מה היה לנו בפרק הקודם? עמליה הלכה לשמרית וראתה את דייוויד....
-
"היי" אמר לי דייוויד
"היי" הכרחתי את עצמי לחייך
שמרית אמרה "אני הולכת רגע להביא חטיפים ושתיה ואני באה..
-"אזזז...מה המצב בת דוד??"
-"אממ.. פסדר, יכול להיות יותר טוב..מה איתך? אתה יישן פה הלילה?"
-"לא..אני הולך עוד איזה 10 דקות ככה..רבע שעה.."
-"אתה ושמרית חברים?" נפלט לי...
-"מה?!..." הוא היה מבוהל
-"לא משנה.. כלום כלום.. סתםםם.."
-"עמליה זה בסדר...אני ושמרית חברים, אבל לא חברים חברים.. "
-"אני מצטערת דייוויד..אני לא התכוונתי לשאול בכלל.. אתה לא חייב לי הסברים...אל תרגיש רע..זה לא ענייני בכלל...אני לא אגיד לך מה לעשות..מצטערת..."
-"עמליה, זה בסדר גמור... תראי........אני אוהב אותך.."
'מה?!' צעקתי לעצמי בלב..
-"ו...אני רוצה להיות חבר שלך..."
דייוויד קם אליי, ובדיוק ששמרית נכנסה עם החטיפים והשתיה הוא עשה כאילו הוא קם לעזור לה...
הייתי בהלם מהיציאה הזאת...
התרוצצו לי במוח מיליון ואחד מחשבות...מה אני הולכת להגיד לו?!
אני רואה את זה ככה:
הבנאדם שהולך להיות בן דוד שלי, שהחברה הכי טובה שלי, אומר לי שהוא אוהב אותי ומציע לי חברות.....???
וואו... מה הסרט הזה?
זה ממש כמו הטלנובלות האלה שיש בטלויזיה, שהוא גונב לזה ת'חברה, וההיא בגדה בהוא שאוהב את ההיא..
ב-ל-א-ג-ן
תמיד רציתי לשחק בטלנובלה, אבל לא שהחיים שלי יהיו טלנובלה!!!
אכלנו קצת חטיפים ואז דייוויד אמר שהוא צריך ללכת(סוף סוף..), ושהוא מזמין אותנו למחר למסיבת פיג'מות אצלו. שמרית ישר הסכימה, אז הסכמתי גם אני.
כשדייוויד הלך שמרית חייכה ואמרה לי כמה שהיא אוהבת את המתוק הזה, וכמה שהיא מחכה לנשיקה ממנו..
עבר הלילה, עבר היום והגיע הערב.
עכשיו 6..עוד שעה אני צריכה להיות אצל דייוויד. הכנתי לי פיג'מה נורמלית, משחה ומברשת שיניים, ועוד כמה דברים שאצטרך.
אמא הקפיצה אותי לדייוויד.
פעם ראשונה מאז שהיא הכירה את אביעד והיא עושה לי טובה...
(אמא:) -"אז מה עמי, מתפתח לו איזה קשר עם אחיין של אביעד??"
-"די אמאא.....בחייאתת!! את מאמינה לכל מה שיוצא לו מהפה?! אני ודייוויד ידידים מאוד טובים וזה לא אומר שמחר אנחנו מתחתנים, בסדר??"
-"טוב עמי.. את לא צריכה להתעצבן מותק שלי....אני רק רוצה בטובתך, ואת יודעת את זה.."
אמרתי לעצמי 'מה שתגידי'
יצאתי מהאוטו לביתו של דייוויד, שמרית עדיין לא הגיעה.
דייוויד קיבל את פניי.
אמא כבר נסעה.. אם הייתי רוצה לברוח, הייתי צריכה עכשיו לרוץ 6 תחנות ברגל...ואני רוצה לברוח...
(דייוויד:) "אז חשבת על מה שאמרתי לך אתמול??.."
-"תראה דייוויד, אני מאוד מחבבת אותך, אבל שמרית, שהיא החברה הכי טובה שלי, כ"כ אוהבת אותך ואני לא מוכנה לעשות לה את זה, מצטערת."
-"נו באמת עמליה..מה את עושה חשבון לכולם?"
-"מצטערת דיוויד...אבל אני לא מוכנה לבגוד בחברה הכי טובה שלי. ואני באמת מחבבת אותך..ובכלל-אנחנו הולכים להיות בני דודים...אזז.. "
דייוויד השתיק אותי והתקרב אליי.
הלב שלי דפק
אני חושבת שעד הבניין האחרון בשכונה שמעו את הלב שלי...
דיוויד התקרב אלי עוד ונישק אותי.
לא ידעתי מה לעשות???
לא רציתי לעצור אותו, אבל מצד שני שמריתתת......
א-ו-ף
למה אלוהים מתעלל בי ככה?!
פתאום שמעתי את שמרית
"עמליה...?" שמעו בקול שלה שלא היה לה אוויר...
דחפתי את דיוויד ואמרתי לשמרית "זה לא מה שאת חושבת!!" (באמת נשמע כמו טלנובלה...)
העיניים שלה היו אדומות, היא הסתכלה על דייוויד והתחילה לבכות.
-"מה זה היה..?" שמרית שאלה..
"שמרית..אני כ"כ מצטערת... אבל זה באמת לא מה שאת חושבת.."
-"אהה לא?? אז מה לעזאזל קרה פה כרגע?! סתם דמיינתי?זה חלום? או ש-מה??איזה תירוץ תמציאי לי עכשיו??"
לא ידעתי מה להגיד לה...
פתאום בלי שזה היה צפוי.. היא ניגשה לדייוויד ונתנה לו כזאת סטירה...שכאב לי בלחי....
דייוויד היה בשוק..
שמרית ממש ממש ממש ממש הגזימה..
כבר אמרתי משו על טלנובלה?.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב נעבור לחלק השני בפוסט הזה... הכרות!
אספתי מהאינטרנט כמה תמונות של "גמאני" וכאלה כדי שתכירו אותי.. אז.. הינה:
(שיהיה עוד שבוע...) (מזל טוב לי...)=)
הילה..זה לגדוד אופק....חחחחח
אהה וזה לבנים: (במיוחד לג'ינג'י..)
זהו לביינתים.. יש עוד כמה תמונות... אבל אותם בפעם אחרת..:)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אמ..ודברים אחרונים....
כלב לאימוץ: (כלב טוב..לא נובח.. שקט...באמת כדאי..)
תתקשרו אליי אם בא לכם עליו...
עוד משו.....
גדוד נעם המלכים!! אז יאללה חברה..
...
ו......דבר אחרון:
אז יאללה לתגובות!!
לירון, זוכרת? עוברים 40 תגובות...!!
בהצלחה לנו!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: