הפוסט הזה מוקדש לרשימות , שיש לכל אחד ואחת מאיתנו במוח..
כל מיני MUST DO STUFF שצצים לנו פתאום.
את רובם הגדול אנחנו שוכחים מהר.
ואז נזכרים בהם שוב אחרי זמן מה.
יש לי כל כך הרבה רשימות במוח שאני שוחכת מהן.
לקרוא את הספרים האלו , ללכת לטייל בנחל השופט או בנחלת בנימין לקנות בדים וכפתורים, להקדיש זמן פה ושם להתנדב, לבשל או עוד מלא דברים שאני פשוט לא זוכרת כי אני תמיד שוחכת.
אני חושבת לקנות מין פנקס קטן חמוד שאני אקח לכל מקום,
אבל , כבר ישלי 20 אלף יומנים ופנקים ומחברות שכולם נועדו לדבר אחד - לסדר את הרשימות שלי בראש.
יש את הפעמים שאני אומרת לעצמי 'איכ זה המקום הכי דוחה בעולם! מי הטמבל שבוחר לגור פה?'
רוב הפעמים כמובן אני יוצאת מוקסמת מהאווירה, מההווי.
בתור אחת שגדלה בישוב די קטן ושומם, שבקושי פאב נורמלי יש בו,
כל האווירה הזאת של בתי קפה , עיר ללא הפסקה 24\7 מלאה באנשים מכל הסוגים.
אלה שאני מתחברת יותר וכאלה שגם פחות...
כל כך הרבה רחובות מעוררי השראה,
בוגרשוב, רחוב המזלות ביפו (ואווו יפו זה בכלל סיפור אחר חלום חיי !!) , רוטשילד (למרות שהרחוב הזה פחות עושה לי אתזה , מה כבר יש שם לא הבנתי ... בסכ בתי קפה )...
תל אביב היא הניו יורק של ישראל.
כמובן שהיא רחוקה ממנה שנות אור,
אבל היא יפה ככה כמו שהיא :)
חלום לגור שם,
בעיקר ביפו,
לא יודעת למה המקום הזה כל כך קוסם לי, יש עליו את כל הסטיגמה של ערבים ואלימות ופשע.
כל מה שאני רואה זה אנשים טובים ומסבירי פנים,
נוף מדהים אל הים, אווירה של חופש.
וקרבה לעיר הגדולה.
כל מה שנשאר לי לעשות כדי להגשים את החלום הקטן הזה לגור בתל אביב זה לחסוך כסף, וללמוד לנסוע על אופניים :)