סיפורו של סיפור

תקציר:

ללוסי יש 6 אחים, ארבעה דודים, ו חמישה בני דודים. כל אלה גרים לה בשכנות ומבקרים בביתה מדי יום. לוסי נאלצת להתמודד עם בני המשפחה הנסבלים והנסבלים פחות, במיוחד שהמשפחה הזו היא המטורפת ביותר שראיתם. J

פרק ראשון- ארוחה משפחתית.

"אני באמת לא חושבת שזה הכרחי,כריס." מלמלתי בזמן שכריס נדנד לי בלי הפסקה שאקח את מחזיקי המפיות שלו.

"אבל אני הכנתי אותם המון זמן, ועבדתי עליהם קשה! בבקשה?"

"כריס, באמת לא היה אכפת לי לשים אותם אם הם לא היו עשויים מבוץ."

אמרתי וקיוויתי שהקרצייה ישתוק וילך לעסוק בענייניו, שכוללים הכנת רהיטים מבוץ והצקה לאדם.

כריס התייאש ורץ לעבר אדם, שישב לו בתמימות וקרא את עוד אחד ממגזיני הזבל שלו, שכוללים תמונות של בחורות ורכילות חסרת כל תועלת. אבל היי, ממתי אדם עושה משהו שיש בו תועלת? זה כנראה קשה לו מדי.

מישהו אחז לי ברגל. כל אדם אחר היה קופץ מרוב הפתעה, אבל בגלל שאני רגילה שילדים קטנים מטפסים עליי כמו כנימות על צמח, פזלתי על עבר הרגל שלי וגיליתי שויולט החליטה שאני מגרש המשחקים הפרטי שלה.

"ויולט, בבקשה, עוד מעט מרי אן, שרה, סבא וסבתא וכל השאר יגיעו. אולי תלכי לחטט באף או משהו?"

ויולט מאוד נעלבה ממני, וכשראתה שזה לא מזיז לי, הלכה להציק לאדם. זה מה שאני אוהבת באדם. כולם תמיד באים להציק לי, ואני מוצאת דרכים יצירתיות להביא אותם אליו. בנתיים אדם ניסה להציל את המגזין האהוב שלו מידיו המטונפות של כריס ומהנזלת של ויולט, משימה לא קלה בכלל בהתחשב בכך שהם חזקים כמעט כמוהו.

סוף כל סוף, ערכתי את השולחן. לפתע ירדה סם והציעה את עזרתה.

"מה את זוממת, פוחלצית שכמוך?" אמרתי, משועשעת, והסתכלתי בילדה המגונדרת עד גיחוך שלפני. סם שמה את האודם שקנו לה ליום ההולדת, שעשה אותה דומה לליצן. היא לבשה שמלה סגולה ונעלי ערב שחורות, ענדה עגילים סגולים של אמא ושמה סרט סגול בשיער.

"לפחות אני לא נראית כמו לכלוכית, כמו מישהי כאן!" היא אמרה בזעם.

"אה, את מתכוונת לויולט?" אמרתי והצבעתי על אחותי,

"אל תשפטי אותה. היא עשתה עוגות בוץ יחד עם כריס ובגלל זה החולצה שלה ככה." סם התרחקה ממני ברוגז, ואני המשכתי להנות מהסתכלות על ההתעללות באדם. ריח זיעה נוראי מילא את הבית, ולפתע שמעתי צעקה מוכרת: "אני בבית!" היה זה ג'ימי שהגיע מהאימון שלו, ואני מיהרתי לנוס על נפשי. "לוסי! תביאי חיבוק!" נסתי על נפשי כשאני צועקת: "הצילו את עצמכם!".

ג'ימי הלך הישר למקלחת, מה שאפשר לי לעשות הדברה נגד מזיקים ברחבי הבית. הרי אנחנו לא רוצים להזמין אמבולנסים הערב...

נכנסתי למטבח, ואמא באה ונתנה לי חיבוק. "היי אמא!" חייכתי אליה והחזרתי לה חיבוק, "מה בתפריט הערב?"

"בואי תראי, מתוקה." אמרה והובילה אותי לממלכתו של אבא, שהעלתה ריחות פשוט מעולים.

"לוסי! בואי תטעמי חמודה, אני צריך חוות דעת." הוא נתן לי ביס מהרביולי בטטה, מהצלי, הסלט והקינוח. המשכתי לטעום בהנאה,עד שלבסוף נשמעה דפיקה בדלת.

"אני אפתח!" ג'ימי הצוהל והמקולח (למזלה של האנושות) פתח את הדלת. אלה היו מרי אן ומשפחתה.

"אהלן, בחורצ'יק!" אמרה מרי אן וחיבקה את ג'ימי.

"היי מרי!" אמרתי בשמחה וחיבקתי את דודתי, שמעכה אותי בחוזקה.

"לוסי! רק אתמול ראיתי אותך וכבר גבהת ב2 ס"מ!" היא צחקה את צחוקה הרועם וניגשה לחבק את סם ואמנדה. "בנות!! איזה יפות אתן היום! אבל מה חדש?" היא חיבקה את שתיהן ביחד והן החזירו לה נשיקה מנומסת, ובקול אחיד ומתקתק, "שלום, דודה מרי אן. מה שלומך הערב?"

"איזה מקסימות אתן!" היא התפחלצה מאושר וצבטה אותן בלחיהן. רציתי להקיא, אבל החלטתי שעדיף שלא ללכלך את השטיח. חיבקתי את מאט ואת

שרון חיבקתי חזק מאוד ופרעתי את שיערה. "היי חמודה, התגעגענו!" אמרתי לברבי הקטנה שניצבה לפני. את שיין לא חיבקתי, כי הוא טוען שזה "רק לבנות", ובנות זה איכס. נתתי נשיקה על ראשו הקירח של קים וניגשתי לחלץ את אדם מידיה של ויולט.

"תודה, לוסי, הצלת את אפריל!" אמר אדם.

"מי זאת אפריל?"

"אה, דוגמנית השער של השבוע."

גלגלתי את עיני והחזקתי רחוק מגופי את ויולט.

"לאן הולכים, לוסי?" שאלה המנוזלת.

"למקום כייפי." אמרתי בפשטות, "אבל כדי שנגיע לשם תצטרכי לעצום עיניים. זו הפתעה."

"טוב." הסכימה ויולט. נכנסתי לאמבטיה. הנחתי את ויולט באמבטיה הריקה ונעלתי את הדלת. הורדתי לה את הבגדים והושבתי אותה.

"אפשר לפתוח?" שאלה ויולט.

"כן." אמרתי, מוכנה לקרב. ויולט פקחה את עיניה, והבעת הבהלה שלה הפחידה אותי. "שקרנית!!!" התפרצה ויולט, "לא רוצה אמבטיה! לא!" פתחתי את המים והשפרצתי על ויולט, והשתדלתי להימנע מחבורות ככל האפשר.ויולט בכתה, אבל כשראתה שגם זה לא מזיז לי פשוט נתנה לי לקלח אותה.

לאחר מאבקים רבים, יצאתי חיה אבל לא ממש נקייה מהמקלחת. ויולט המצוחצחת ירדה למטה בחיבה כדי להתמלא מחדש בטינופת ואני התקלחתי בעצמי וירדתי למטה. שרה בדיוק הגיעה, ואחרי החיבוק הקליל שנתתי לה ניגשתי ללחוץ את ידו של ג'רי והוא אפילו לא הבחין בי. כנראה הוא לקח מנת תרופות גדולה מידי היום, כי הוא נראה מסומם למדי.

על טרה לא הסתכלתי בכלל, והיא עברה על פני כאילו אנחנו בכלל לא מכירות. הג'ינס המשופשף שלה היה מונח נמוך מתמיד, מה שהוציא לראווה דברים שאני מעדיפה לא לראות. אבל שוב, השטיח. דווקא את טינה שמחתי לראות, ואחרי חיבוק מוחץ היא סיפרה לי על ההפגנה שהלכה אליה אתמול: הפגנה למען האפרוחים, שממיתים אותם בעזרת חומרים נוראיים. אמרתי לה כל הכבוד וטפחתי על כתפה. מיד אחריהם צצו סבא וסבתא, שהיו עסוקים בשיירת החיבוקים. סבא ג'ורג' נראה שיכור מתמיד, וצבע לחייו היה ורדרד ועליז. אחרי שמחץ אותי למוות אמר, "לוסי, מה קורה ילדונת? הספקת לטעום מהבישולים של אבא? אפשר קצת, את יודעת... מ.ח?" 

"מה זה מ.ח, סבא?" שאלתי באדישות גמורה. "מידע חסוי, כמובן." הוא אמר והוסיף, "ה ל.ח שלך ממש יפה, לוסי." לא טרחתי לשאול מה זה ל.ח, אבל זה לא מנע מסבא לומר: "לבוש חגיגי, כמובן!" ולהמשיך ללכת.

סבתא רייצ'ל שמחה מאוד לראותי, ואני ניסיתי שלא להיחנק מהבושם המזעזע שלה, שהריחו מקילומטרים. היא נתנה לי נשיקה שהשאירה על לחי אודם סגול מגעיל, ושאלה אותי אם הכנתי שיעורי בית היום. "סבתא, היום יום ראשון"

"נו, אז מה עשית היום? עזרת בבית?" "אה... ערכתי את השולחן..." אמרתי. "לא קר לך ככה?" היא בחנה את כתפי החשופות. "סבתא, עכשיו אוגוסט." אמרתי. "תמיד צריך להיות מוכנים!" היא נזפה בי, ומכוון שעמדה לפתוח בהרצאה ארוכה על למה אפשר להצטנן באוגוסט נסתי על נפשי.

הארי וסטיב הגיעו ביחד, כרגיל, וסוף כל סוף יכולנו לשבת לשולחן. אני ישבתי בין מרי אן לויולט, כי היצורה לא יכולה להעביר ארוחה אחת בלי שאעזור לה. הארוחה התחילה כרגיל, כשסבא ג'ורג' דפק על כוסו והכריז, "קדימה חבר'ה- מצעד השבוע!" זה מן מנהג מוזר של המשפחה שלי, שצריך לעבור בן אדם-בן אדם, ושכל אחד יאמר דבר מעניין שקרה לו השבוע. סבא ג'ורג' אומר שחשוב שכל בני המשפחה יהיו מעורבים בחייהם של האחרים, אבל אני יודעת שזוהי שרה הרכלנית שהכריחה אותו לעשות את זה. היא פשוט חייבת לדעת הכל על כולם, כדי שיהיה לה מה לעשות בחיים. המצעד התחיל מסטיב, שאמר שאימץ חתלתול השבוע. לאחר מכן הארי, שאמר שקנה מכונית חדשה. שרה אמרה שקנתה עגילים, אבל ידעתי שקרו לה דברים יותר מעניינים מזה. ג'רי אמר ביובש שלא קרה שום דבר, ואחרי איומים בנזלת של ויולט הוא אמר: "השבוע, סוף כל סוף, בגדתי באישתי!" לאחר מכן, דממה השתררה. אפילו שרה, שבדרך כלל הייתה צוחקת מכל גרפס של בעלה המוחצן, השתתקה. במהירות הבזק עברנו לטינה, שסיפרה על ההפגנה. כולם מחאו לה כפיים ואמרו כל הכבוד. טרה מלמלה משהו על נעליים חדשות, מאט אמר שהוא ואבא הצליחו סוף סוף להכין פאי אוכמניות ותפוחים שיצא טעים, וזה גם היה הדבר המיוחד של אבא. אמא אמרה שויולט אמרה לה שהיא יפה כמו השתקפות של ירח במים צלולים- עוד אחת מהיציאות הגאוניות של ויולט. קים לא אמר כלום, ושיין ושרון סיפרו על משהו שיצרו בגן. ג'ימי אמר שהוא הצליח לעשות מספרת בזמן משחק וכולם, כולל אני, מחאנו כפיים. אדם אמר שהוא הכיר מישהי חדשה, וחוץ מהשריקות באוויר והחקירות הצולבות של שרה כדי לרכל עם השכנה, הבאתי לו בעיטה מתחת לשולחן- כי ידעתי שזה לא נכון. מי תרצה אותו בכלל? חשבתי וחיוך עלה על פני. סם אמרה שהיא הצטיינה בשיעורי נימוס השבוע, וכולם נאנחו אנחת נחת חוץ ממני, מג'רי ומג'ימי, שנגעלנו קלות מהילדה המושלמת שלפנינו. אמנדה אמרה שהיא עזרה לצב שהתהפך, ויולט אמרה שהיא ראתה גור חתולים, אני אמרתי שראיתי פרפר פוקע מהגולם ואפילו צילמתי, מרי אן אמרה שהיא מצאה חמישים דולר כמו שהיה כתוב באסטרולוגיה, ואמא קרצה לה. הן כל כך דומות, שלפעמים אני מתבלבלת בניהן. אחרון היה כריס,ששבר את שיא הריצה שלו ב4X4. השיא של כריס היה 10 שניות, והשבוע הוא הצליח שמונה. כולם הריעו.

הארוחה הייתה מעולה, כרגיל. מאט ואבא פשוט בשלנים מצוינים, והבנות עזרו בהכנת שאר האוכל. אחרי שסידרנו את כל הכלים, ישבתי עם קים בסלון יחד עם שרון, מרי אן, סבתא רייצ'ל, אמא, אמנדה ושרה.

"אז מה, לוסי," פתחה שרה, "את מצטיינת בלימודים?"

"אה... כן..." עניתי.

"וכבר יש לך חבר?" היא שאלה.

"לא, ללוסי אין חבר." ענתה סבתא.

"ויש לך חברים בביה"ס?" המשיכה שרה.

"בטח שאין לה," ענתה אמנדה.

"יש לה שלוש חברות." ענתה סבתא.

"אני חושבת שהיא יכולה לענות בעצמה," אמרה אמא, ורציתי להתנפל עליה בחיבוקים ונשיקות.

"אני לא יודעת למה," אמרתי, "אבל אני די בטוחה שאני יודעת על עצמי יותר מכן." קמתי והלכתי, וויולט דידתה אחרי במרץ.

"לוסי?" היא שאלה שוב ושוב כשעקבה אחרי לחצר, "מה, ויולט?"

"אל תקשיבי להן. זה לא נכון." חייכתי אל ויולט, ירדתי אל גובה העיניים שלה ואמרתי: "לפעמים אני באמת לא מאמינה שאת בת שלוש, ויולט." ונתתי לה נשיקה. ויולט הייתה מאושרת.

 -

אשמח לקבל תגובות.

הכותבת מחוץ למגירה. 3>