"מכובד יותר לתקן את המעוות מאשר להחזיק בו"

נפתח בוידוי קטן, זה לא הבלוג הראשון שלי.

כבר פתחתי אחד והחלטתי לעזוב את הרעיון, אני מקווה שהפעם לא נפרוש באמצע.

בכל מקרה, אחרי בכי עמוק מעוד ריב עם אמא, החלטתי שאם המשפחה לא מגישה לי כתף לבכות עליה, אני אבכה על המקלדת.

אין הרבה מה להוסיף, אומנם פתחתי את הבלוג עקב משבר, מתוך חוסר אכפתיות מצד המשפחה ומחוסר תשומת לב אלי, אבל אני אכתוב פה גם על הימים הטובים שעוברים עלי.

אני מקווה שתהנו לקרוא מה עובר על ילדה מתבגרת, שעוד לא סגורה על עצמה ולאיפה היא שייכת, או יותר נכון, יותר מסגורה על עצמה, אבל הסביבה שלה לא מרוצה מההחלטה שהיא קיבלה [סיבכתי הא?]

בכל מקרה, הכל נורא חדש לי אז אני מקווה שזה באמת יעזור, אחרי הכל, הדחקה היא לא האופציה האידיאלית,בסוף אני עוד אקבל התקפת עצבים [אופס, כבר קיבלתי..]

אוהבת מאיה.