אני לא מאמינה שרק אתמול הייתי כל כך גאה בעצמי שהצלחתי לא להבריז בית ספר יומיים שלמים.
וכבר היום אני יושבת עם חרא של מצב רוח, מה נסגר איתי כוס עמק. הבטחתי לעצמי.. מה כבר נשאר לי ללמוד?
ואני עוד לא מדברת על השעות שבהם אני מבלה בשינה במקום בלרשום את מה שמכתיבים או בלעשות את המינימום שזה להקשיב.
גם בעבודה לא הלך לי משהו.
עוד מעט אני צריכה לנסוע, ויש לי חום והראש מתפוצץ.
אני גם צריכה להביא למחנכת שלי אישור רפואי, כי היא שחררה אותי מהבית ספר כי אמרתי לה שיש לי תור לרופא. מה שנכון רק שהתור לא היום בכלל.
היא אמרה שאני אביא לה אישור שבאמת הייתי אצל רופא. כבר היה עדיף פשוט לא לבוא לשיעור וזהו.
עכשיו אני צריכה ללכת לרופא משפחה ולבקש שיוציא לי אישור.
צריך לחשוב על תירוץ מספיק טוב.
בכל מקרה, אני שונאת להיות חולה.
החורף עוד לא התחיל. ס'עמק.
אני לא מבריזה יותר.
נשבעת לעצמי.
בקשר לכל השאר...
הכל סבבה, אני מאושרת מהחיים, עובדת בערב בבוקר לומדת ובלילה מנסה להשלים שעות שינה, מתה על החיים האלה.
ייאללה מחר יום טוב יותר, צריך לחשוב על תירוץ והכל יהיה אחלה.
ערב מצויין לכולם ביי ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mind Factory
