Angel Fall

מי אתם בתוך הכאב שלי? מי אתם?

אתם נקודה קטנה בשום מקום שנמצא אצלי בלב עכשיו.

מי אתם בתוך העולם השבור שלי?

מי אתם בתוך הלב המרוסק שלי?

אני לא יודעת מה להציב בדף כשאני כותבת את המילים האלה...

נקודה? או אולי צרור נקודות אבודות...? רק כדי.. שלא יגמר??

מי אתם?

מי אתם בתוך המוות שלי?

אם אתם דואגים שאני אפגע בעצמי.. אז אל!

אני לא.. אבל בהקשר של מוות..? אני מתה.. גוססת מבפנים..

אני לא רואה אתכם.. לא שומעת אתכם.. אז אל תנסו להגיד,

אל תנסו.. כי.. אני נשברתי.. שוב.. ואף אחד לא יאסוף את החתיכות שלי..

אף אחד..

אני לא צריכה אתכם, ואתם לא צריכים אותי,..

מי צריך בן אדם שבור בחברתו? אף אחד.. הוא סתם מטרד..

בגלל זה אני עוזבת..

אני לא מצפה לשום דבר טוב..

אני רק מצפה שהכל יהיה כמו קו ישר, ריק.. אבל שיהיה ישר, שיתן לי ללכת בלי ליפול.. למרות שאני כבר ממזמן נפלתי והתרסקתי למוות.. אבל רק.. רק בראש שלי..

גם אתה בחרת להתרחק.. ממני.... למה?

אני לא יודעת  אפילו מה להגיד,

ניסיתי לאמץ לעצמי אומץ ולהפסיק לצנזר את מה שאני מרגישה..

אז אני פשוט אגיד את האמת האחת והיחידה.

אני אוהבת אותך.

אוהבת כמו שאף פעם בחיים לא אהבתי אף אחד וכמו שאני בטח לא יאהב ..

אני אוהבת בחוזקה כזאת שיכולה להרוס עולמות שלמים, לקרוע בחוזקתה מימדים ממרחקים עצומים..

אני אוהבת במידה שאם אפילו אחשוב אל גודל הרגש הזה אז הלב פשוט יקרע לחתיכות , ויפסיק לפעום..

אני לא יודעת אם אני היחידה בין שנינו שמסוגלת לאהוב ככה..

אבל בינתיים אני היחידה שנקרעתי לגזרים ..

אם הייתי יכולה לתאר את הכאב המטרף הזה במילים ... אבל אני מעדיפה לשמור את זה בפנים.. רק את זה..

אני לא מפחדת משום דבר... לא יותר.. משום דבר.. כי... אם איבדתי את זה... אם איבדתי את זה.. לא אכפת לי לאבד שום דבר..

באמת ובתמים אני לא מפחדת משום דבר.

ואתה?

אתה... לא היית מסוגל להגיד את מה שאתה מרגיש..

רק לומר.. איך.. למה.?

למה אף פעם לא ידעת לעצור ברגע הסוף? למה?

אני לא הייתי מסוגלת, כי אני כואבת ללא הפסקה.. איתך ובלעדיך..

אני... הייתי שמחה אם היית אומר..

אבל.. אתה פשוט.. לא יכול.. ואני לא כועסת..

לפעמים קשה לנו לקחת צעד אחורה..

אני רואה את הסוף... אני רואה את הסוף...

את הסוף של הניסיון האחרון שלנו.... הנסיון המתוק...

אני רואה את האהבה הזאת.. פשוט נשרפת והופכת לאפר... והרוח לא תאחר לבוא..

אם רק לעצור.. אז... גם הסוף לא הכרחי..

אני אוהבת... אוהבת.. וכבר לא צריכה לומר זאת.. כי אתה יודע בדיוק.

אבל אתה העדפת לשתוק.