אבדון.
מילה קצרה..לא קשה לביטוי.. עם משמעות הרסנית.
כמו המילה הזאת.. כך גם כל החיים שלנו.
וכן, אנשים חסרים בחיים.
"וזה נדיר למצוא בן אדם לאורך הדרך.. שבאמת טוב לך איתו... מבלי לאבד אותו בסופו של דבר. אנשים חסרים בחיים. ככה זה"- ציטוט נהדר.
וכמו בהצגה ככה גם בחיים. אנשים חסרים. ואי אפשר להלחם נגד העובדה הזאת , צריך פשוט לחיות איתה.
אני התחלתי לחשוב... לא על עצמי... על המצב הקיים..
האם אנשים באמת כל כך ישרים עם האנשים שאוהבים אותם?
האם אנשים באמת לא משקרים כשהם אומרים מילים קסומות כמו :"אני אוהב אותך".
האם אנשים באמת מחייכים חיוך אמיתי ומפגינים אושר אינסופי כשהם רואים את הבן אדם שאוהב אותם?
האם אנשים באמת נמצאים בקשר כל כך יפה עם בן אדם כשהם מסתירים אמת אחת ויחידה..? אמת שאי אפשר להסתיר... אמת מרה וכואבת.. שלמרות שהכל טוב.. מבפנים הלב מתגעגע.. והראש מפוצץ מחשבות..לאדם אחר.. אהוב יותר?
האם אנשים באמת מסוגלים לשקר ככה?
אני חושבת שכן. וזה עצוב. באמת עצוב.
ומתחת להמון שקרים ואכזבות.. ישנה פיסה קטנה של יושר.. של אמת..שתפרוץ אחוצה בסופו של דבר!
דבר אחד גורם לי לחייך העובדה שאני כבר לא חלק מאותם האנשים..
מצאתי את הבחור שלי..
איתו אני מרגישה חופשייה, איתו אני כל מה שלא הרשתי לעצמי להיות בעבר..
איתו אני יכולה להיות פשוט אני ולדעת שזה מספיק.. איתו אני... אני!
אני יכולה להתעורר ולדעת שהוא מחכה לי..
או ללכת לישון בלילה ולהרגיש אותו חושב עליי..
מתגעגע אליי..
והוא לא צריך להתגעגע כי אני איתו... בראש.. במחשבות.. איתו!
ואם הוא יקשיב טוב טוב.. אם הוא באמת יקשיב טוב טוב .. הוא יוכל לשמוע את הלב שלי פועם פעימות שלאט לאט מתאחדות עם הפעימות שלו.
"קאט קאאאט.. טעות בטקסט.. שוב שכחת את המילים ליקה?"
החיים האלה לא נכתבו בשבילי.
עזבו אותי הלכתי לישון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mind Factory
