Angel Fall

כמה משברים אישיים אני נושאת איתי, פשוט מטורף.

חשבתם פעם על העתיד, אני מפחדת מזה.

כנראה אנשים שהעבר שלהם מטפטף להם על ההווה צריכים לפחד מהעתיד, או שלהפך, אין לי מושג.

אני מנסה לפרוס את המצב על שטיח אינסופי ולהביט על כל תכולתו..

אני נזכרת בדברים מתוקים שהיו,

הדבר היחיד שאני גאה בו עכשיו זה העובדה שאני לא מפחדת לומר, לא מפחדת מתוצאות..

פעם.. היה שקט. תמיד יורד גשם במחשבות.. אבל היה שקט.

אני רוצה לדעת.. מה שראיתי לא היה סתם, אם זה היה סתם זה לא נמחק.. נכון?

אני רוצה לדעת.. בשביל עצמי..אין לי שום מטרות.. באמת.

אני צריכה סימן. אני צריכה סימן.. אפשר לקבל אותו? רק כדי שאני אדע..ש...עדיין פה. שתמיד פה.

שום דבר לא ישתנה.. שום דבר לא יקרה.. אחרי שאני אקבל את הסימן.. אני אעזוב.. אני רק צריכה לדעת.. כדי לשים חתימה על העבר שהיה ונגמר.. באמת באמת.. אפילו לא אדבר על זה.. מחכה לסימן..

היו מילים.. היו נפילות על הברכיים.. היו דמעות.. טירוף מעורבב עם דמעות מלוחות שזלגו על השפתיים.. וגם על השפתיים שלי.

מישהו חוץ ממני זוכר את הדמעות?

ואת המילים?

לרוב מילים נאמרות סתם.. משום מה.. יש לי הרגשה שהמילים ההם לא נאמרו סתם.. שיש להם בסיס .. שיש בהם אמת..

מישהו עוד זכה לשמוע את המילים האלה?

אני יודעת שזכה.. אבל למילים האלה הייתה כוונה? כוונה אמיתית מכל הלב.. מכל הלב האוהב.. לא אה?

יש מילים שרק אנחנו מכירים..  כך גם אפשר להעביר את הסימן... לנצח?

לנצח.. אבל לא עד הסוף... ידיע הסוף.. אם זה בעוד שנה.. 5 שנים..10 שנים... מתישהו הנצח יגיע לא?

מחכה לסימן.

 ואולי הגיע הזמנים שחיכינו להם... זמנים שיהיה בהם שקט.. שני אנשים שתקועים בסרט מוזר.. חסר ז'אנר

 שמשנה סגנונות מרגע לרגע..הסוף לא קודר.. כי סוף סוף יש שקט..ויש לנו כישרון משחק.. כמו שאמרתי כבר.

פוסט עם משמעות אישית. על תנסו להבין.

גשם....

מותק שלי..... חולה עליך.. יייאללה שיבוא כבר יום שישי..