זה הולך להיות ארוך ומייגע., מסיבה אחת פשוטה ..
זאת הולכת להיות החפירה האחרונה.
בבלוג הזה תיעדתי חלק מאוד גדול מהחיים שלי..תקופות טובות, רעות..
כאבים.. שמחות..
לרוב פריקות של רגשות .. קודים לרגשות..
בבלוג הזה שמתי שירים שרובם קרובים ללב שלי..
בבלוג זה יש נוסטלגיה וזכרונות שיכולים לגרום לי לחייך.. ואפילו לבכות.
תמונות מכל התקופות והזמנים שכיף להביט בהם ולהריח את אותה התקופה שהייתה ונגמרה..
התקופה האחרונה שינתה אצלי הכל.
הבנתי מה אני.. מי אני.. ולמדתי להתמודד עם רגשות שעד עכשיו אפילו לא הבנתי את המקור שלהם.
לקחתי איתי את האימוציות שאני זקוקה להן כדי לשמר את האישיות שלי..
את האופטימיות שהייתה רדומה בתוכי הרבה מאוד זמן..
השארתי במקום אחד שאני נורא אוהבת את הטינה והכעס שלי...
בידיעה שאני לא אחזור למקום הזה יותר אף פעם... כי.. הוא מת.
אני באמת מאמינה בחיים חדשים..
אני שמתי את הכל במבחן לאחרונה.. וראיתי
(אני לא רוצה להעליב אף אחד עכשיו. אבל כדי להתחיל מחדש אני צריכה להיות כנה .. ולא רק עם עצמי )
הבחורות שאיתן העברתי הרבה מאוד מהזמן שלי... התגלו סופית בעיניי... חקרתי את הראש שלהן..אחת שמכורה לשקרים.. אמנם שקרים מטופשים לא רציניים.. אולי כדי להשמע יותר מגניבה.. מצאתי את עצמי תופסת אותה על הרבה מאוד שקרים בלי שהיא תרגיש.. והשנייה... הפסקתי לחבב מאותה סיבה שהיא עושה את עצמה נאיבית וטיפשונת רק כדי לצאת תמימה מכל סיפור.. ואני לא אוהבת את הסוג הזה של ביצ'יות.. סליחה. אני מעדיפה להיות הסיוט של עצמי מאשר לתת למישהו אחר להיות הסיוט שלי.
ראיתי מתי בדיוק כל החברות הזאת תגמר.. והבנתי! הבנתי את מה שצריך להבין..
אני לא מתכוונת לשקר יותר.. וגם לא מתכוונת לחשוף את עצמי יותר..
אני רואה את עצמי מתקדמת.. חיה מחדש.. רק עם עצמי.. אני רואה מה עוצר בעדי מלהיות מאושרת באמת..
אני לא צריכה להיות פה. פשוט לא שייכת לכל זה.
אני לא מתכוונת להסתיר יותר מאנשים את מה שאני חושבת...
לא משנה מה יהיו התוצאות של האמת הזאת.
אני פותחת דף חדש.
להתראות.
הבלוג סגור.