שוב כמו תמיד אני מוצאת את עצמי בבלבול.
אני לא יכולה לנתח את המצב, אולי רק לומר שהדברים השתנו, כמו שרציתי.
אני הולכת אך ורק קדימה..
אני לא חושבת שאני תורמת לחיים שלי, אבל מרגישה שהחופש קרב.. ואיתו תבוא גם ההזדמנות שלי לפתוח בחיים חדשים.
בינתיים.. אני נהנת מחיזורים שכנראה היו חסרים איפשהו שם, אבל גם בלעדיהם הייתי מסתדרת לא רע 
.
כזאת אני, כמו כל בחורה , לא יכולה להיות הרבה זמן לבד.
בעצם כמו כל בת אנוש, אנחנו כל הזמן במרדף אחרי מישהו כדי לא להיות לבד, מחפשים את הצד השני שישלים אותנו, שיהיה לצידנו.
אבל רק לעיתים אנחנו באמת מוצאים את האחד שבאמת טוב לנו איתו..
אולי בקרוב הוא יבוא, לאחרונה חזרתי לקשר עם כמה וכמה סטוצים ישנים, וסתם אנשים חדשים שלא כל כך ברור מה רוצים ממני (עדיין לא)
ואני... חחח כמו שתמיד הייתי.. משחקת אותה טיפשה, בינתיים.
אני כל כך חופרת בעניין הזה של להתחיל לבנות משהו שאני עוד לא סגורה עליו, יכול להיות שזה חוסר המעש, אני בהפסקה מהעבודה, עד סוף החג, (קצת קשה למכור בטלפון לחמניות ולחם בפסח ).
אחרי פסח גם מתחילה התקופה הכי מעצבנת, תקופת הבגרויות.
את מתמתיקה כנראה אני אצטרך להשלים שנה הבאה, כי אני לא יודעת שום דבר ובואו נגיד אין לי כל כך הרבה זמן ללמוד.
כמו כן תנך שאני צריכה להשלים כמעט את כל החומר ופסיכולוגיה שזה חומר מצטבר (בדיוק כמו תנך ).
אנגלית שזה פחות מדאיג אותי כי בזה אני עוד איכשהו מסתדרת.
תאמינו לי גם בן אדם כמוני יכול להיות ב5 יחידות XD
אבל אני לא אתחיל להתבאס עכשיו אז... נפרוש מנושא הלימודים.
בבית.. היחסים דיי רגילים.
אני מנסה למצוא את הדרכים של.. להשלים עם המצב שאני לא אהיה חופשייה עוד 5 חודשים.. בעוד 5 חודשים אני אהיה בת 18 .. וזה כמובן אם אני אהיה בריאה ולא אצטרך לעבור עוד איזה ניתוח לכריתת שחלה או משהו בסטייל הזה.. יש לי בעיה עם אברי רבייה נשיים. XD
הדרך הראשונה היא... להתעלם.. פשוט להיות פחות בבית שגם זה קשה כי בכל זאת צריך לישון איפשהו :)
או שפשוט להשלים עם המצב ולהיות בפאפי של אמא והכפכף של אבא רק כדי שיעזבו אותי בשקט.
לעומת כל החרא, אני מרגישה שלא מצפים ממני לכלום.
שזה טוב, כי עד עכשיו הרגשתי שכל אחד רוצה משהו.
הבוס שרוצה כמה שיותר משמרות והזמנות.
אמא שרוצה ציונים למופת.. המ שמזכיר לי את השקר שלי לגבי זה שהיא לא הגיע לאספת הורים .. וואי מקווה שישכחו מזה אחרי פסח.
ועוד אנשים שמצפים ממני דברים שאני לא יכולה לעמוד בהם.
ועכשיו אני מעופפת. כי סוף סוף עזבו אותי בשקט.
טוב אני מרגישה שאני מדברת הרבה... ושמתי לב שאנשים רצו שאני אעזוב את הבלוג.. (ומשום מה עדיין נכנסו לבדוק אם עידכנתי ) אז אני אקצר ואעלה תמונות שצולמו לאחרונה.
אה ואם כבר נכנסתם אז תשאירו תגובה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mind Factory
