
הכל ריק כזה .
אני לא מצליחה להפסיק להרגיש את הכלום שאני מרגישה .
אני חושבת שאולי נרדמתי יום אחד ואז התעוררתי למציאות אחרת.
אולי בזמן שישנתי עברתי מימד והנשמה שלי עברה למציאות אחרת ועכשיו אני פשוט לא מצליחה להבין למה כל מה שהכרתי פעם כבר איננו.
חסר לי בחיים את הדברים הקטנים שיעשו אותי מאושרת.
אותם הדברים שאתה מרגיש שאתה שווה משו.
שאתה חשוב למישהו בצורה יוצאת דופן.
שמישהו יגיד לך שהוא אוהב אותך..
שמישהו יסתכל עליך ויגיד משהו לא צפוי.
הכל מובן מאליו.
אני צריכה שיעשו דברים מטורפים בשבילי, זה חסר לי.
חסר לי אותו הבחור שאני ארגיש שהוא באמת לא צפוי.
שיום אחד הוא יכול לנסות לקטוף לי את הירח בעודו מנסה להתגנב לטיסת חלל של האמריקאים.. או שפשוט משהו שיגרום לכולם לדעת כמה שהוא אוהב אותי.
אני צריכה מישהו שיתן לי להרגיש שכל יום איתו הוא יום אחר.
שבכל פעם אני מגלה משהו חדש עליו.
אני בחיים לא אקבל את מה שהכי מתאים לי.
את מה שהכי עושה לי טוב.
ואת הדבר הקטן שגורם לי לאושר ענק.

איפה הכל נעלם?
איפה כל זה ?
לעזעזל .