צחוק מרושע של הגורל , מבחנים בלתי פוסקים של הסיבולת .
הגשמים מפתיעים כשהדממה פושטת על הרחובות, ואם להביט מעבר למציאות אז על השבילים החשוכים שנמצאים אי שם בעולם שלי.
נמאס לי מכל כך הרבה דברים, אני אפילו מפחדת למיין את כל הדברים שכבר כל כך נשבר לי מהם.
נמאס לי מהקטע שכבר קשה לי לסמוך על החברות שלי.
נמאס לי מהקטע שכבר קשה לי להגיד שיש לי חברות טובות.
נמאס לי מהקטע שאם אני אעלם אז הן לא יתקשרו לשאול אותי מה אני עושה או איפה אני.
נמאס לי מהקטע שאני לא מצליחה לעמוד בשום דבר שאני מציבה לעצמי.
נמאס לי מהקטע שאני לא שלמה עם איך שאני נראת.
נמאס לי מהקטע שאני לא סגורה על האישיות שלי.
נמאס לי מהקטע שאני כל הזמן מחפשת את עצמי ולא מצליחה למצוא את האני האמיתית שלי.
נמאס לי מהעובדה שאני מתבאסת כל פעם מחדש מזה שהחיים הם לא סרט.
נמאס לי מהקטע שהאוצר מילים שלי מוגבל למילים שיודעות לבטא רק כאב.
נמאס לי מזה שאין לי מוזה ואני מנסה לסחוט לפחות 2-3 משפטים וגם הם נשמעים מטופשים בסופו של דבר.
נמאס לי מזה שההורים שלי לא סומכים עלי.
נמאס לי מזה שאני שונאת כל כך הרבה אנשים.
נמאס לי מהקטע שאני לא מצליחה לנוח כמו שצריך ולתת לעצמי להשתחרר.
נמאס לי מהקטע שאני סובלת מכאבים ואני מפחדת ללכת להבדק.
נמאס לי מהקטע שאני מרגישה בודדה כל כך אבל אין לי אפילו מישהו אחד להגיד לו כמה שרע לי בלי שהוא ירגיע אותי רק כדי להפתר ממני.
נמאס לי לשמוע את אותם השירים ולהתבאס כל פעם מחדש.
נמאס לי מהעובדה שאני רוצה לסדר את החדר ולהוציא ממנו את האנרגיה השלילית הזאת ואני אפילו לא נכנסת אליו כי כל כך רע שם.
נמאס לי לבזבז כל כך הרבה כסף כשאני יודעת שאני צריכה לחסוך לדירה.
נמאס לי לריב עם אמא שלי על דברים שוליים.
נמאס לי שאנשים מנסים לשפוט אותי או שחושבים שהם יודעים הכל.
נמאס לי להסתכל מהצד איך אנשים אוהבים לפגוע אחד בשני.
נמאס לי מהסתכל על החברות שלי ולדעת שזאת חברות שקר.
נמאס לי מהעובדה שהסוף לא תמיד טוב.
נמאס לי מזה שאומרים לי מה לעשות ומה לא.
נמאס לי מהעובדה שכולם משקרים\פוגעים\בוגדים אחד בשני.
נמאס לי ללכת בריחוב ובתת מודע להחזיק את זה שאבא שלי יכול לצוץ כל רגע.
נמאס לי מהעובדה שאני עושה כל כך הרבה דברים אבל את רובם אני ממש לא רוצה לעשות.
נמאס לי מכל הדברים שאני אף פעם לא אומרת.
נמאס לי ללכת עם אוזניות ולהלחם עם המילים שאני כל כך מתחברת אליהם.
זה רק 3% מכל הדברים שנמאס לי מהם.
כואב לי הראש.
והמצב רוח שלי בתחת.
אבל אני מצליחה לחיות עם זה איכשהו.
כן כן אני יודעת. שוב מצב רוח משתנה...
שוב המציאות המעצבת התנגשה בחלומות שלי.
הלכתי לישון, אחזור לכמה שעות לעולם שאני שייכת אליו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mind Factory
