התעוררתי כרגע, אני לא יודעת כמה שבועות כבר לא הייתה לי שינה שפשוט ידעתי שאני יכולה לישון כמה שבא לי, חזרתי ממשמרת בוקר של 7 אחרי שאתמול חזרתי ב 1 וחצי ככה, והלכתי לישון באיזה 2. וישר נירדמתי, באוטובוס התעוררתי תחנה אחת לפני התחנה שלי, (מזל כי אין לי מושג לאן 92 מגיע בראשון )
היום אנחנו יוצאים..הדבר היחיד שימנע ממני לצאת איתו ולא לחשוב מתי אני אחזור הביתה זה המשמרת שיש לי מחר ב 7 בבוקר. סעמק.
אני כל כך עייפה, היום אפילו הגיע השלב שבו פשוט התחלתי לבכות כשחזרתי, כי כבר לא הרגשתי את הרגליים, והראש הסתובב, ופתאום כבר לא בא לי על כל הכסף ואין לי מה לעשות איתו, והוא לא שווה את התשישות הזאת, ואת המצב רוח המייאש הזה.
והמנוחה שאני צריכה זה לא מנוחה של יום חופש אלא שבוע שלם, ואני ממש מתכוונת למצוא לעצמי שבוע שבו אני רק אשן כל היום ואסע לאנשהו, שבוע כזה שאני אקדיש רק לעצמי ולחופש שלא היה לי הקיץ הזה.
בכל מקרה בנתיים אני מתמקדת בשינה הזאת. שלא מגבילה אותי. אני חוזרת לישון עוד איזה 5 שעות:) ואז אצא קצת .