חחח אז היי.
מה נשמע?
אצלי הכל סביר.
סביר במובן הלא טוב.
אני עייפה, כל כך עייפה.
אני עובדת בשני מקומות ככה שלא נשאר לי זמן לעצמי בכלל .
אפילו לישון כמו שצריך אני לא יכולה, אני מתעוררת ב 6 ועפה לעבודה, מסיימת באה הביתה מסדרת קצת מטיילת עם הכלבה ואז יוצאת לעבודה השנייה, אחרי שאני מסיימת שם אני נוסעת לשבת קצת בשולחנות, ת'אמת הייתי רוצה שדברים יהיו יותר קלים, אני אומרת לעצמי שוב ושוב שעוד מעט זה נגמר ואני אעזוב את העבודת מלצרות ואז יהיה יותר רגוע, העוד מעט הזה יגיע רק כשיתחיל הבית ספר. את היום הולדת שלי החלטתי לא לחגוג, אין סיבה , גם אין אנשים שבאמת בא לי לבלות איתם באותו היום, לא כי עשו לי משהו רע, פשוט כי אין לי כוח לכל זה, אני מעדיפה לבלות באיזה באר עם 2-3 אנשים וזהו.
חח לחשוב שהנה, עוד חודש אני חוקית, הזמן טס, ואני לא עשיתי שום דבר משמעותי חוץ מלעבוד ולבאס לעצמי את התחת.
אותו בחור שחשבתי שילך לנו, התגלה בסופו של דבר כסתם שיער בלונדיני ארוך, לא יותר מזה, ברגע זה אני משווה את עצמי ל...זבוב! נמשכת לחרא!
אין לי כוח , באמת אין לי כוח.
אני כל כך מוטשת, אני לא מצליחה לעשות שום דבר שירגיע אותי ויתן לי כוח, אני לא מגשימה את המטרות שלי, ולא עושה שום דבר כדי שדברים ישתנו לטובה בחיים שלי, אני רק מקשה על עצמי יותר ויותר.
הבלוג שלי מפורסם : חחח קטע מפרק 18
http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-7540,00.html
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mind Factory
