אני לא מאמינה שהיום הזה נגמר.
חרא יום אחושרמוטה. התחלתי לעבוד היום ב7 בבוקר תכננתי להגיע הביתה להספיק לעשות כמה דברים ואז לעוף לעבודה השנייה אבל מכמה סיבות הייתי צריכה להשאר בעבודה ולסגור ככה ששוב מצאתי את עצמי רצה לעבודה השנייה באיחור, סיימתי את המשמרת בעבודה השנייה עם 7 הזמנות (נחמד) ...ועכשיו סוף סוף יש לי כמה שעות לישון, מחר אני שוב מתחילה ב 7, בקטנה. השבוע הזה יהיה עמוס במיוחד, אני עובדת כל בוקר ב 7 כולל שישי בבוקר ושבת בערב. ככה שאני כמעט לא אצא , הייתי אמורה לקבוע תור לרופא אבל אין לי אפילו זמן להתקשר, אני גם מאוד מודאגת בקשר לאמא שלי , היא צריכה ללכת לרופא לבדוק כתם מאוד חשוד שגודל עם הזמן, אמא שלי גם רגישה לשמש ככה שאני נורא נורא מפחדת. אני מקווה שאני אקבע תור ושהכל יתברר כשטות ושאין סיבה לדאגה.
מה עוד? אה.. התחלתי דיאטה, סוף סוף יש לי מספיק כוח רצון להגיע לאן שאני רוצה להגיע, וזה למשקל 55, אני יודעת שזה לא מתאים לגובה שלי ובלה בלה בלה אבל אני רוצה להתקבל השנה לתחרות שהבטחתי לעצמי שאני אתקבל אליה השנה, קיצר בינתיים זה מרגיש לי טוב , מחר אני הולכת לקנות כמה דברים מיוחדים, אה וסוכרזית זה מגעיל, אבל אין ברירה.. אני מורידה את ה 10 קילו האלה. לא משנה מה יהיה .
אני מקווה שהכל יהיה בסדר, לשם שינוי מנסה לחשוב בצורה חיובית..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mind Factory
