שימו לב איך סטרתי את עצמי בשני הפוסטים האחרונים.
אבל זה ערבוב של רגשות, מחשבות, והכל בא לידי ביטוי במחשבות מנוגדות.
בכל מקרה, קצת על מה שעובר עלי.
מתכונת ראשונה במתמתיקה, קיבלתי 75+10 אני לא גאה בעצמי. יכולתי הרבה יותר. 
בכל מקרה, במתכונת של היחידה ה-2 אני אקבל יותר.כי למתכונת הזאת למדתי.
בכל מקרה, יום חמישי יש לי מתכונת בהסטוריה. ואין לי אפילו זמן לנשום.
חוץ מהלימודים?
אנשים חדשים, בערך.
הכל נראה כאילו שזה ההתחלה של הסוף,
אבל כנראה שהכל רק הסוף של ההתחלה.
הרבה לחץ,
אני לא יודעת אם אני עושה את הראסטות,
אני עייפה מדי מכדי לחשוב על זה,
אז היום אני מודיע לחבר של אמא שלי שאני מוותרת על הרעיון.
אולי אחרי הבגרויות, כשיהיה לי כוח נפשי.
אז אני מסכמת את הפוסטים האחרים במשפט אחד,
לא משנה כמה זמן יעבור, הזמן רק יוכיח כמה שהכל יותר אמיתי ממה שחשבנו.
להתראות לכם.

