Angel Fall

לפני ששוב אני אחזור לכלוב,

 אם רק יכולנו להרגיש את הרגע הזה בעודינו חופשיים לכמה רגעים, אולי אלא הרגעים היחידים לזמן הארוך שמאיים להגיע  שבהם נצליח להיות אמיתיים?

אבל עוד מעט אני שוב חוזרת לכלוב, קצת שונה, עם קצת פחות רגש, עם קצת פחות זכרונות..

חוזרת לכלוב הזה שאני לא אשתחרר ממנו , אבל אפילו דרכו אני יכולה להרגיש,

רק שהכל אחרת,

לשבור את הגבולות כבר,להחליט פעם אחת בחיים לעשות משהו לא צפוי אבל משהו שבאמת רוצים.

אנחנו מחליטים לשים דברים שהם הכי נכונים עבורינו בגדר "בלתי אפשרי" רק כי יש דברים בעולם שהם נדירים שלפעמים זה מרגיש כאילו שלא מגיע לנו מתנה כזאת..

אבל לנו מגיע.. זאת המתנה שלנו.

ואם לשים את הכל בצד, למחוק את הכל את כולם..

מה היה קורה אז?

משהו שלא יקרה לעולם במציאות..

אין לנו מציאות, המציאות שלנו שבורה, היא התרסקה ברגע ש...

אנחנו מתנדנדים בגבול של ההתפוצצות וחציית הגבולות וויתור על הכל לבין השקר.

אולי זה לעולם לא ישתנה, אולי זה ישתנה לעולם, אולי זה לעולם לא יגמר, אולי זה לעולם לא התחיל.

אולי "לעולם" הוא רגע אפסי. אולי הזמן בשבילנו ממזמן נעצר מלכת.