בוקר מוזר.
כל כך מוזר, ידעתי שזה הדבר, בלאט, שוב אני הבחורה הכי חזקה בעולם, אני תוהה למה כל ההגנות שלי קרסו פעם.
היום העולם כאילו מחייך אליי, חבר של אמא שלי התעורר ברגל ימין, ואמר לי ללכת היום אחרי העבודה לבחור קעקוע, ואני אפילו לא צריכה לחכות למשכורת :]
גאד, אני כל כך מאושרת. אני לא יודעת אם יש לי את היכולת לכתוב את זה פה, כן נסיבות.
אבל בלאט, הכל הולך להשתנות:]
האם למישהו יש רעיון לסטיגמה אז בבקשה תעזרו לי, אני צריכה לכתוב למחר איזה קטע, של סטיגמה אם יש לכם רעיונות אז אשמח. אבל בבקשה לא משהו בקטע של :" פריקית, בלונדינית" זה חרוש.
חשבתי על "מטורפת" אבל זה לא נראה לי כמו סטיגמה, זה דרך חיים. חח
בכל מקרה,
כאילו אני מנסה להבין, איך דברים שהורסים אותנו גורמים לנו להכי הרבה אושר?
שיהיה.. העיקר שיהיה.. וואו, אני כותבת בלי אמוציות.
שיהיה לכולנו אחלה יום.
(אוף עבודה)x_x
בחיים לא רוצה להתחבר יותר לשיר הזה:
Like seasons change their face
rain like the tears
winds got your voice whispering my name
Landing shadows come around
telling me the same old story with certain sound
I'm stuck in a place
prisoner of this room
painful memories of me and you
I take colors of longing and paint you on my wall
Is it too much to ask for some golden peace
that's what I expect from you at least
it's simple and understood there's no way out...
I wish that I would be dead
dead like you and I falling like a butterfly
after one lived day
hope you will find your peace immortal eternal and real
I know I cannot be dead yet
just can't live it again...
Too much never enough
we're stuck in time till death leads us away
In a moment that I'm scared the most
you're sleeping aways soon you'll be lost
every breath that you take you'll be closer to where you belong
I never thought this could be so hard and rough
after all we've been trough can't get enough
of this sweetest trip you once gave me as a gift...
I hope you're waiting for me somewhere out there
in a place where we can hold each other again
you went first I'll come right after you
I'm depressed I don't care...
I miss you,
I hope you hear me...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mind Factory
