Angel Fall

הוא יהיה אפור, קודר ומפחיד, יראה כאילו ששנים של מלחמה עברו עליו,

מבפנים יהיה ריק, רק קירות מתקלפים, וריצפה שמכוסה בשכבה של אבק.

החלון הגדול ישקיף על בניין אפור שיעמוד ממול, כל החלונות יהיו מכוסים בווילונות אפורים,

את השכנים אני לעולם לא אכיר, את השכנים אף אחד לא מכיר, כאילו שהשכונה הזאת נשכחה ונזרקה על ידי העולם למימד אחר ואני חלק מהמימד הזה,

בבקרים הציפורים לא ישירו על עדן החלון, והשמש לא תסנוור את העיניים כשאני אזיז את הווילון, הכל יהיה קודר, אפור ואינסופי, אפשר לשקוע בדיכאון במקום כזה, אבל אני חושבת שאני אמצא בו את המקום המושלם להעביר בו כמה שנים טובות, הייתי רוצה לחזור למקום הזה.. אני לא זוכרת שחייתי מתישהו במקום כזה, אבל משהו מזה גורם לי להרגיש בבית, כאילו שפעם, אולי בחיים הקודמים נקשר קשר כלשהו ביני לבין המקום המסתורי הזה, שסביר להניח לא קיים כמו בדמיון שלי.

יום אחד אני אמצא אותו , אולי אז אני אכתוב את אחת היצירות הטובות שלי.