Angel Fall

אני רוצה שקט, אני רוצה פינה קטנה שבה אני אצליח לשבת בשקט ולכתוב,

אני מוכנה למכור הרבה דברים מהחיים שלי כדי לקבל את השקט הזה..

מיום ליום אני נהיית יותר ויותר כבדה, מאבדת כל טיפת חיוניות, אבל, מה רע בזה?

אני רוצה שאנשים ירדו לי מהווריד ויתנו לי לחיות בשקט,

אני רוצה לשנות דברים, איכשהו הכל קשור אך ורק לשיפור ההרגשה הפנימית (אנוכיות?).

אני מרגישה כאילו, כאילו שיש עולם שבי, שאסור לתת לאנשים אחרים להכנס אליו,כאילו שצריך לאטום אותו.

אני רוצה, לוותר לשתיקות, להפסיק לתת להן להביך אותי..

אני רוצה להבין דברים,

רגע החסד, מבט מוזר, חיוך זר, רוח פתאומית, גשם קצר, או מחשבה שונה, אולי בעקבות אחד הדברים האלה יגיע רגע החסד,

רגע שבו אני אבין דברים,

התקופה הקרובה, זאת תקופת מבחן בחיים שלי, כמו נסיון להביט על הכל מהצד,

מכירים את הטלנובלות שבהם אתם יושבים מול המסך ואומרים כזה:"מה את עושה מטומטמת, הוא מחכה לך שם כדי להרוג אותך, לאן את הולכת" חחח .. כשאתה מנסה להביט על החיים שלך מהצד, אתה רואה בדיוק את הדברים שאתה לא רואה כשאתה חלק מהם...

התקופה האחרונה הולכת להיות תקופה שונה בהחלט,

מי החליט? אני!