Angel Fall

שוב לפגוש באותו הרגש,

שוב למצוא את עצמך עם מחברת ביד, סיגריה, קפה והרבה הרבה בדידות..

לחשוב עם עצמך, לצחוק עם עצמך, לבכות עם עצמך, לדבר עם עצמך,

"עצמך" כבר הופכת להיות האופציה היחידה שלך להחזיק את "עצמך" בשפיות, או בחוסר שפיות מוחלטת.

ושוב את מסתכלת בעצמך במראה ושואלת איך זה שאת כזאת מעפנה להשאר לבד,

להסתכל בדף ריק ולנסות לרשום כמה שורות מטופשות, הכתב מתעוות עם הזמן והנייר פשוט דורש להזרק,

ואז את מקימה את עצמך מהספה ששרצת עליה כל היום ויוצאת קצת אחוצה, קונה בירה, ועוד אחת, ואז מגלה שאין כסף, יושבת שוב לבד, מתמכרת למחשבות, ואז פתאום גל של מילים רצופות, מערערת לעצמך את המילים כדי לנסות לזכור שריד של רגע מתאים לכתוב עוד משהו, ואז שואלת את עצמך את אותה השאלה: למה?

המוח מפסיק לעבוד, המילים נמחקות מהזכרון, אי אפשר לשחזר שוב,

ואז הדבר היחיד שעולה לך לראש זה:"פאק איט, שום דבר לא ימנע ממני ליפול"

קמה ,הולכת, ואז מחשבה כזאת:"שימותו כולם, נשבר לי הזין"

סוטרת לעצמך, עולה הביתה, נכנסת , חיוך מזוייף,

"מה נשמע? איך היה בעבודה? איך עבר עליך היום? רוצה קפה? אני? אני שיכורה? מה פתאום! שתיתי קצת בירה.. חח אמא נו באמת, אני נראת לך מסטולה? מה? עם מי הייתי? עם חברות? כן כן ישבנו היה סבבה, טוב הלכתי לישון, אני ממש עייפה, לילה טוב."

לשבת בחדר חצי לילה ולחשוב, לתהות מה יקרה מחר, ומתי לעזעזל תוכיחי לעצמך..

ואז נרדמת..

תגידו לי, על מה יש לי להלחם?

רק מי שבאמת מבין במוזיקה יאהב את השיר.