זוכר את המלאך שלך?
ההוא שהחזיק אותך כשעמדת ליפול,ההוא שחימם אותך כשהיה לך קר, ההוא שחיבק אותך כשהיית בודד..
זוכר אותו? תתאר לעצמך שהוא מת!
לכל אחד יש מלאך משלו, הרבה מאוד פעמים המלאך שלי עזב ועכשיו אני לא יודעת איפה הוא.
תחשבו קצת, ובבקשה, על תשכחו לתת למלאך שלכם חיבוק, לפעמים גם הוא זקוק לו..
ואגב, מלאכים כבר לא חיים פה יותר.
בני האדם גירשו אותם ברגע שהחליטו שמציאות קיימת..
אבל היא אכן קיימת..
ומעבר לכל מציאות, המלאך שלי שם! ואני יודעת שאולי גם הוא יעזוב יום אחד..
את האמת, אני כבר לא מאמינה שיש משהו שיכול לשמור עליי..
אנחנו נשברים מכל דבר שקורה בחיים שלנו..
ואם לרגע הייתם חושבים על האנשים שהגיעו לתחתית, שאין להם שום דבר..
אז תנסו לשאול את עצמכם... איפה המלאך הזה היה כשהם היו עוד בחיים?
הרגשתם פעם שאתם לא נושמים?
הרגשתם פעם שכל מה שיש לכם זה משהו קטן? שממלא את הגוף שלכם, ואת הנשמה ...את הלב.. ופשוט.. בלעדיו אתם ריקים?
אני יכולה להגיד משהו אחד, זה בחיים לא קרה לי... טוב. לפני שאני אתחיל לבכות או משהו... אני אלך להכין קפה..
אני אגב עדיין לא מרגישה טוב.
ואתה יודע שאני אוהבת אותך.. וזה שיר בשבילך..