אני מוכנה להעביר את כל חיי לבדי עם נייר ועט... ולא, על תחשבו, לעולם לא יקרה מצב שלא יהיה לי מה לכתוב, גם אם זה לשכתב כאב בלתי פוסק למליוני דפים.
כל כך הרבה אני מרגישה בפנים.
פחדים שגורמים לי להיות הבן אדם הכי מגעיל שיש, ומה כבר אחת כמוני יכולה לעשות עם זה? לברוח כמובן!!
רק לברוח, תמיד לברוח, לברוח לשום מקום עם עיניים עצומות. לברוח.
כל כך הרבה שנאה... שנאה בלתי פוסקת.
לשבת ולקרוע את המילה המנחה בחיים שלי "כאב" ,לחרוט אותה בענק על העור, לצרוח אותה בקולי קולות...
ולא, לא קרה משהו, זה רק עוד פיסת מחשבה מהדברים שאני מדחיקה..
שואה פנימית.. שמעתם פעם על המושג הזה? לא! כי זה עוד אחד מהמושגים שאני כתבתי כשהלב שלי התרסק.. ומה אתם חשבתם כשאמרתי "שואה"?
אני מתכוונת למליוני רגשות שגוססות למערבולת של אבדון, רגשות שמתות, שאי אפשר לשחזר..כל רגש הוא משהו שאהוביי יכלו לנשום ממני, אבל לא! הם בחרו לכבות אותם באש ולהדליק אותם בדמעות.. או להפך.. תבחרו אותם!
יותר מדי כלום בתוכי, יותר מדי.
והרכבת שלי לתוך עולם שנמצא בתוך כדור זכוכית קטן ושביר נסעה ממזמן, התחנה התרסקה לרסיסים ואני עומדת על קצות האצבעות על גחלים ששורפים אותי למליוני חתיכות שקר.
הכנפיים שלי מתפרקות עם ליטוף מרעיל של הרוח, הרוח שמלווה באש הרסנית, פניי נשרפות מהדמעות שהורעלו בכאב..
ועיניי זועקות שוב..
כשנשאר ממני רק אפר והכל נראה כסוף... האפר שוב בונה דמות, אחת חדשה, מכוערת יותר, מטומטמת יותר, מגעילה יותר, ריקה יותר..
כשמשהו נשבר תמיד תהיה חתיכה שחסרה , וכשמשהו נשבר יותר מדי פעמים יש מקרים שאי אפשר לחבר בחזרה..
כך אני נותרתי, שבורה לנצח, מזוהמת, מתחת למשוב הרוח המטורפת, מזיעה את דמעותיי אחוצה, בוכה את שמחתי פנימה, צועקת בלי סוף..
זה מה שאני מרגישה.
והזכויות שמורות רק לי. אם מישהו ינסה להעתיק אני אשתה לו את הדם עד הטיפה האחרונה ואתן לבשר שלו להרקב עד שתולעים מהזן המסוכן ביותר יאכלו אותו עד העצמות.
ובבקשה על תנסו אותי... כי אתם פשוט לא מבינים כמה שמה שכתבתי הוא חלק ממני..
עכשיו תעשו לי טובה על תחשבו אפילו להגיד לי את הדעות המטופשות שלכם על הכתיבה שלי.. ועוד משהו, תעזבו אותי בשקט, אוקיי? אני צריכה מקום לנשום בו.. על תשפטו אותי בימים הקרובים.. איבדתי שליטה. אני עושה פירמוט לכל מה שאני ולכל מה שהייתי ופשוט מסננת את כל מה שלא נחוץ לי יותר.
שנאה מלטפת אותי כרגע, ואהבה שורפת אותי מבפנים. אז על תצפו ממני לשום דבר יותר.
ועוד משהו, על תעזו לשאול אותי שום דבר על מה שכתבתי .