מסורתיות..אני לא יודעת מה המילה הזאת אומרת לכם..
מסורת בשבילי... ישר מעלה אסוציאציה של יהדות, אין לי מושג למה,עם זאת יש ניחוח של משפחה מאוחדת..
מסורת, למה אני מתכוונת? להרבה משפחות בישראל יש מסורת לשמור שבת, לחגוג את החגים וכו'..
פתאום אני מבינה, שאין לי מסורת..לא מיוחדת כזאת..
אתם יודעים אני מתחילה להבין שאיבדתי את המסורת שלי ברגע שבאתי לישראל.. אני לא מאשימה אף אחד כמובן..
זה אפילו לא הכיוון, אני מתכוונת לזה שמאז שבאתי לכאן, בעצם השארתי את כל המשפחה שלי שם..עם כל המנהגים שלנו, החגים שכל כך אהבתי.. כשהגעתי לכאן , כבר 10 שנים אני בארץ ואני יכולה להגיד שאפילו פעם אחת לא הרגשתי את מה שמרגישים כשיושבים סביב שולחן עם המשפחה.. אתם יודעים...לא הרגשתי את הרגשת החג..לא הרגשתי את מה שמרגישים כשיש לך משפחה.. מאז שעזבנו אמא שלי היא המשפחה היחידה שיש לי..אבל משהו מת.. אתם יודעים.. זה כמו שילד יחיד במשפחה לעולם לא ירגיש מזה כשיש לך אח... או ילדה שלא הכירה את אבא שלה לא תדע איך זה מרגיש כשיש לך אבא..
זה אולי יהיה מוזר להגיד.. אבל הייתי רוצה. הייתי רוצה לשבת סביב שולחן עם משפחה גדולה ומאושרת.. הייתי רוצה.. רק פעם אחת.
יש לי זכרון מתוק.. לפני שבאנו לארץ... החג מולד.. היה חג שבו כולם היו כל כך מאוחדים.. הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם..
והפסחא שהייתי צובעת ביצים ואוכלים לחם מיוחד כזה.. אני כבר לא זוכרת איך הוא נראה..היינו יוצאים בלילות אחרי שעשינו ארוחה משפחתית ענקית.. ומפוצצים זיקוקים .. הייתה הרגשה של חג בכל הארץ..
אני לא יודעת מה פתאום החלטתי לשתף.. אולי בגלל החגים ..ראש השנה..סוכות עוד מעט..
ועכשיו...כל מה שאני יכולה לעשות זה רק להזכר..
אולי זאת בעצם הסיבה לכך שאני נוקמת.. נוקמת ביום כיפור.. ומנסה לשתות כמה שיותר אלכוהול ביום הזה..
נוקמת בכל חג שרק יש.. ואפילו חג מולד.. שכל כך אהבתי פעם.. הופך להיות פשוט עוד יום מטופש.. אף אחד לא באמת יודע את הערך של היום הזה בשבילי.. גם את היום הולדת שלי אני לא מחבבת במיוחד.. פעם חשבתי שביום הזה כל האנשים הכי יקרים לך צריכים להיות איתך... עם השנים אני מבינה להפך. אבל זה לא משנה .
מה שאני רוצה להגיד זה שתהיו מאושרים כל עוד יש לכם משפחה אוהבת לחגוג איתה את החג..
אני אמשיך לשתות למוות.