וזאת שאלה מצויינת.

אבל אחרי ששבוע וחצי מתעוררים סביב 2-3, כנראה שמתרגלים לזה איכשהו ואז מוצאים את עצמכם לא יכולים להמשיך לישון אפילו כשנמצאים בבית ואין שום סיבה לקום בשעות הקרובות...

השמיים מחוץ לחלון כברי נהיים בהירים יותר, במזרח כבר יש פס כתום צהוב והכל מוכן לזריחה שתהיה עוד מעט.

אני אפילו לא זוכר למה התעוררתי. רק שהמחשב ניגן את riders on the storm של ה-doors מתוך הפלייליסט שהשארתי לו לנגן במהלך הלילה.

באופן אירוני (או שלא) על השורה - girl, you gotta love your man. המחשב צוחק עליי. פעם רביעית שהחגים עוברים לבד, ואין לי כוח.

פעם מישהו (לא זוכר כבר מי, אבל הוא בטוח היה מהצבא) אמר לי שאני נכנס בקלות מידי ל"friend zone", אותו איזור ידידות שקשה מאוד לצאת ממנו אח"כ, גם אם הכוונה הראשונית הייתה לא להגיע לשם בכלל אלא ללכת לכיוון משהו יותר רציני. אז או שאני לא יודע להבהיר את הכוונות שלי כמו שצריך או שזאת סתם הדרך המנומסת של הבנות להגיד לא. ~גיחוך ציני~

תכל'ס, יש בזה די הרבה אמת.

אולי מתישהו זה ישתנה, אולי מתישהו יהיה לי כוח לנסות ולשנות את זה, אולי מתישהו... כן בטח. על מי אני עובד.

עוד קצת 6 בבוקר.

עוד יום יתחיל, והשגרה תהיה אותה שגרה, אפילו שבעצם חג היום. אבל מי שם לב לזה בכלל? הדתיים שהולכים לבית הכנסת ותהיה להם תפילה שונה, הילדים שבחופש מהלימודים בעלי העסקים שלא יקומו ליום של עבודה אלא ליום של חופש?

מה נשתנה היום הזה מעוד יום רגיל שפשוט יש בו חופש? מעין סופ"ש מורחב...

אבל פה מתחילות ההשפעות של השעה המוקדמת מידי.

אני אחזור לישון. או לפחות לנסות.

יום טוב ושנה טובה לכולם.