המחזור שלי עדיין לא הגיע.
16\5 10:07
אני יודעת בדיוק איך זה יהיה,
עוד שבוע אכנס לסופר פארם ואבקש בדיקה עצמית,אני אשלם ובבוקר למחרת אעשה את הבדיקה,
אני אהיה היסטרית זמן מה ואז אתחיל לחשוב בהגיון מה עושים מכאן.
אני אתקשר בקול רועד לנציגת יוהל"ן באיזור דרום ותענה לי אישה צעירה עם קול נעים,שתשאל למספר אישי,קודם כל,
כי אני רק מספר במערכת הזאת
ואז היא תשאל לשמי,ותתעניין בסיפור שמאחוריי זה,אני אספר עליו קצת,
ואנקוב בתאריכים 8\5 ו-13\5
היא תקבע לי תאריך,
בו אגיע לרופא שימשש אותי וימרח לי חומר מגעיל על הבטן התחתונה וילחץ עליה חזק מדי עם מכשיר שיקוף אולטרסאונד שכזה,
ואז הוא יאשר,יגיד מילים תומכות ונעימות ובתוך תוכו הוא יקלל ויאמר לעצמו שאני ילדה מפגרת ושמגיע שאסבול.
יקבעו לי תאריך נוסף
ובתאריך ההוא אחכה כל היום ליד הטלפון,עצבנית ומפוחדת
ובסוף יתקשרו אליי,ואישה עם קול סמכותי תגיד שאישרו את הוועדה ותשאל אם אני רוצה טיפול תרופתי או כירורגי,
אני אגיד שתרופתי.
ואז עוד תאריך,
בתאריך ההוא אגיע לבית חולים,מצויידת בבגדים,
תחתונים נקיים,גרביים,שורט ועליונית למקרה שיהיה קר במזגן של הבית חולים
נייצ'ר ואלי אחד או שניים,ספר,אוזניות ומטען
אבל בלעדיו.
אני אשוטט אבודה בבית חולים עד שאחות נחמדה תעזור לי ותמקם אותי בחדר עם עוד ילדות מפגרות כמוני,או שאולי יהיה לי חדר פרטי,כי גם ככה זו חוויה קשה..
אני אקח כדורים,
חמישה כדורים.
3 מסוג אחד ו2 מסוג שני.
ואהיה מאושפזת ליותר מ3 שעות,זה בטוח,
ואדמם ואסבול ואבכה,
ואז הוא ישלח הודעה,אני אדע שזה הוא לפי הצלצול המיוחד שהגדרתי לו;
"את בסדר?"
אני אשקול אם לשקר ולהגיד "כן,הכל מצויין" ואפילו אשקול להוסיף סמיילי,כדי שיהיה בטוח ב100 אחוזים שהכל בסדר
אבל אז אחזור בעצמי,ואשלח "לא"
הוא יתחרפן וישאל למה,ומה,ומי ואיך
ואני אסנן,
הוא יתקשר ואני אחשוב אם באמת לענות
ובסוף אענה ולא אשקר לגבי כלום.
הוא בטח יגיד שהוא יגיע ברגע שהוא יוכל,אבל הוא לא יוכל להגיע,
כי הוא בבסיס והתפקיד הוא תפקיד דורש.
ומשם 2 אפשרויות,
או שהוא ייעלם לנצח
ואז לא נדבר יותר לעולם,וכשנתקל אחד בשני נתנהג כמו זרים גמורים,
או שאולי הוא יגיע,וישאל אם אני צריכה משהו
ואני אגיד שכלום,והוא בכל זאת יגיע עם משהו,עם פיצה או בובת פרווה דבילית ובלון
הוא יישב ליד המיטה שלי,ישתוק וישפיל מבט לרצפה רק כדי לא לראות את הפרצוף שלי,שבטח יהיה אדום נפוח מבכי
השתיקה תשבור אותו,הוא ישבר,ויגיד דבר מה
ואני אבכה ואגיד שהיה יכול להיות לנו את הילד הכי יפה בעולם,
ואגיד לו שאני כ"כ מצטערת,ושאני מבינה אם הוא יזרוק אותי אחריי זה,
ושהוא חופשי ממני אם רק ירצה,
ושיהיה לו בהצלחה בחיים
ושבאמת אהבתי אותו ורק בגלל זה נתתי את כל כולי אליו מבלי לחשוב אפילו.
רשאים לסקול אותי בתגובות שלכם..לי כבר לא אכפת מכלום.
כינוי:
Little miss calamity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
