אתמול סתם שכבתי במיטה
רק בתחתונים,אחריי מקלחת
חזרתי לטפח את עצמי,הפעם אפילו שמתי קרם גוף ועשיתי גבות,סהכ מתחילה לחזור לעצמי באופן סופי
ואז הוא עולה לי לראש,
טוב.על מי אני עובדת-
הוא תמיד בתודעה והלילה היה לי שוב חלום עליו,ששכבנו וחזרנו והוא הבטיח שנשאר לתמיד
נזכרתי בזכרונות מסויימים
והדמעות מתחילות לזלוג
לרגע אין כלום
ואז אני רואה ומבינה שאני שורטת את זרוע שמאל שלי עד זוב דם,משורש כף היד עד אחריי המרפק
האדום העז הזה כנגד הלבן החיוור של העור שלי
כמה אהבתי להשוות את הלבן שלי לעומת החום זהוב של הזרועות שלך,הזרועות המנחמות והחזקות האלה שכל כך אהבתי להיות עטופה בהן
אני מבינה שזה לא בסדר,אסור
אני מבינה שאני לא צריכה לעשות את זה,ולמה אני עושה את זה בכלל?
אבל אני לא עוצרת
זה מרגיע,
אני מבינה שאני פוגעת בעצמי פיזית כדי לא להרגיש את הכאב הפנימי הזה שאני לא יודעת איך להתמודד איתו
עד עכשיו רק שמעתי על זה,רק קראתי על זה,על פגיעה עצמית
מעולם לא באמת פגעתי בעצמי עד כדי שאני ממש מדממת,לא שריטות קלות שנעלמות יום למחרת.
דם,
היה שם הרבה דם
והשריטות עדיין ממש נראות לעין למרות שעבר יום.
אני יודעת שזה לא טוב,
אבל זה הרגיע אותי,עשה לי טוב
והרגשתי כיאלו זה הגיע לי אני צריכה להעניש את עצמי על זה שהרסתי מערכת יחסים עם האדם הראשון שהתאהבתי בו באמת
אני ממש רוצה לעשות את זה שוב,לשרוט
כי הדמעות שוב חונקות אותי וזה מפריע לי..
יש לו שם משתמש באינטרנט,שהוא משתמש בו להכל,
לפורומים של הגיימינג,לDA,ליוטיוב להכל
בDA הוא עשה הוספה למועדפים תמונות אומנותיות של בנות רזות רזות,עם רווח הרגליים ועצמות בריח וצלעות בולטות,
ובדיוק הבוקר עמדתי מול המראה וצבטתי בשומנים
וחשבתי לעצמי שזה בסדר,
השלמתי כבר עם הגוף שלי,התחלתי לאהוב את הגוף שלי
הבוקר הוא היה יפה,בריא,נשי
ועכשיו
הוא דוחה,גוש שומן חסר צורה
אני לא יכולה להיות עם עצמי,
אני לא יכולה להרגיש את המגע של עצמי
לא יכולה להסתכל על עצמי
אני ארעיב את עצמי
אני אשרוט את עצמי שוב
איבדתי את זה..
תראה מה עשית לי,3 שבועות מאז ועד שחשבתי שזה השתפר זה מחמיר
אני רוצה לישון עד שהכל יעבור,מ' אתה לא רק שברת לי את הלב עם המילים שלך,
שברת את כל כולי..
אני משתגעת..אני רועדת
אני לא אוכלת מחר כלום
ולא מחרתיים
עד שאקרוס
הצילו..אני לא יודעת מה לעשות
כינוי:
Little miss calamity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
